הקדמה - על הקשר בין זיכרון אישי וקולקטיבי

עמוד:7

לעין היא, שנוצרת לנו לעיתים בעיה עם הבנת המציאות, עם קריאת המפה . בני אדם אינם בנויים על פי 'הרצוי', וגם אינם פועלים על פי עקרונות המתיישנים תדיר עם הרצוי הזה . ואז נוצרים פערים ביו מה שקורה בפועל, וביו הגדרת הרצוי . אני יכול לרצות להיות שוויוני או קיבוצי, אבל אינני תמיד כזה, ואפילו אם בעיניי כן, לא כך בעיני אוורים, או להיפר . הדיון בהתבוננות במצוי משחרר אותנו מן הצורן באיזה שהוא קריטריון להשוואה : כל מה שקיים הרי הוא טוב בזכות העובדה שהוא קיים כבר . יש לנו כאן אותר, אשליה מתוקה שכביכול מישהו אחר החליט, או יחליט עבורנו מה הערכיות היחסית טל מה שמצוי מול עינינו . פנומנולוגיה היא כאן מילת הקסם, ואין ספק שכאשר היא באה אחרי דיונים נורמטיביים טוחקים, היה בה עבור כולנו מעין אפקט משתרר . התבונה באה לידי ביטוי בחיפוש פתרונות שיגשרו ביו הפערים, שיעסקו בהגדרה מחודשת, אין­סופית, של הרצוי, כר שיהיה מתאים יותר לאפשרויות האנוטיות הקיימות או המטתנות . בניגוד לתפיסה הנורמטיבית הבסיסית, שרואה בהגדרת הרצוי דבר חד­פעמי, סופי ואי­רברסיבילי, הרי הגישה המוצגת כאן רואה בתבונה את אותה היכולת האנושית להגדיר תמיד 'רצוי' חדט, תואם יותר לבני האדם המנסים לחיות לפיו, ולפי הצרכים המשתנים שלהם . זהו אולי תמצית ההבדל בין היאידיאולוג' ויהפסיכולוג' : הראטוו יראה בתבונה כזאת חולטה שצריו להתגבר עליה, בעוד שהשני יראה בכן מקור לכוח ועוצמה . אלא שבמקום להכריע ביניהם באופן חד­משמעי, למה טלא ננסה לבחוו באיזה מצבים יש יתרון לראשון, ובאילו יש יתרון לטני . יש מצבים בהם איננו יכולים לתפקד בהצלחה ללא קביעות נורמטיביות, סופיות, שאינן ניתנות לערעור . ההתמודדות עם מצבי חירום, לחץ קיצוני ­ חיצוני או פנימי, מאופיינת ביכולת לגייס את עצמו לתוך מערכת נורמטיבית כזאת, במהירות מירבית וללא עוררין, ממש כמו טהגוף מגיב באגדרנלין לכל התקרבות של סכנה מדומה או אמיתית . לעומת זאת יש מצבי רגיעה יחסית, שבהם דווקא יש יתרון לעושר שיט בנו, אפילו למה טנראה בתחילה כמו סתירות פנימיות . אז דווקא אותה מורכבות, אותו דו­שיח רב­מימרי חשוב טיתקיים בנו ובינינו . לפיכר ניתן אולי לסכם בטלב זה שיתבוגה' טל קולקטיב תלוייה ביכולתו לעבור מחשיבה נורמטיבית לחשיבה רב­מימדית ולהיפר, בהתאם להשתנות התנאים ממצבי חירום למצבי רגיעה, ובהתאם להשתנות המצבים האנושיים בתוכו, מחד­ מימדיות ) רק צעירים [ לרב­מימדיות ) רב דורית ( . התברנה מחייבת שיצטברו בקולקטיב גם היידע הנדרש לצורר עמידה במצבי חירו 6 קיצוניים ) שלא ניתנים בדרר כלל לצפייה מראש ( , וגם היידע הנדרש לגשר בין 'הרצוי' לימצוי', תוך ניסוי וטעייה . קיומן של כל אחת מאלו בנפרד דומה לאדם שיודע להלוום באויב או איננו יודע כיצד לגדל ילדים, או להיפר . ציבור שלם יכול ממש לעמוד בסכנת כליה, אם לא הצליח לפתח את שני סוגי היידע האלה במקביל, או אם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא