|
|
עמוד:יב
הקדמה יב בפרק 5 נידונים תשעה אתרים השוכנים במרחב הכפרי של יהודה בהם נוסדו, כפי הנראה, אתרי פולחן פגאני בתקופה הרומית המאוחרת, תוך התייחסות לסיבות שבעטיין הם נוסדו . בפרק 6 נידונה התפתחותם הטכנולוגית של גיתות ובתי בד מהתקופה הרומית המאוחרת ביחס למתקני התקופה הרומית הקדומה, והועלתה השערה הרואה בהבדלים אלו פועל יוצא של ארגון מחדש של השטח הכפרי ביהודה בידי האדמיניסטרציה הרומית, והגדלת השטחים החקלאיים שהיו בעיבודה של יחידה חקלאית בודדת . בפרק הדיון רוכזו סך המסקנות מפרקים 1 - 6 ובאמצעותן נידונו מהלכי האדמיניסטרציה הרומית בתחומי חברה, דת ותכנון יישובי בארץ יהודה במהלך התקופה הנחקרת . בתום דיון זה הושוותה התמונה היישובית והחברתית של ארץ יהודה בתקופה הרומית המאוחרת, כפי שהיא עולה ממחקר זה, לשיטות מינהל בפרובינקיות אחרות מרחבי האימפריה ובייחוד לפרובינקיית דאקיה, בה התקיימו מאפיינים היסטוריים, חברתיים ויישוביים דומים למדי . הספר נסגר עם דיון בשאלת המעבר ( Transition ) בין התקופה הרומית המאוחרת לתקופה הביזנטית בארץ יהודה ונעשה ניסיון לזהות, על סמך הממצא התרבותי-חומרי, את פרק הזמן בו השתלטה הדת הנוצרית על המרחב . בסוף הספר מופיעים מפתחות חיפוש לשימוש הקוראים .
|
|