|
|
עמוד:יא
הקדמה יא זו התקיימה רק בארץ יהודה בתקופה זו ולא באזורים אחרים של פרובינקיית סוריה-פלסטינה, ובה כאמור יתמקד ספר זה . כחלק מן העבודה נאסף מסד נתונים הנוגע להיבטים תרבותיים-חומריים שונים, בהתבסס על חפירות שנערכו בעבר ברחבי האזור . בעינינו ניתוח הפריטים התרבותיים-חומריים המצויים במרחב הכפרי של ארץ יהודה חיוני ביותר, שכן הוא נעשה מתוך הנחה הרואה באופי היישוב הכפרי ראי למצב החברתי / אתני / דתי האמיתי שהתקיים במרחב . זאת כיוון שבמקרים רבים, בעיקר במזרח האימפריה ובארץ ישראל, הערים הרומיות ומחנות הלגיונות היוו אי בודד של תרבות הלניסטית / רומית, בעוד שבמרבית השטח הכפרי שסביבם התקיימו יישובים שלתושביהם תפיסות תרבותיות / דתיות שונות ( 1987 Millar ) . בין היתר ניתן יהיה לזהות את שורשיה - האם תופעה יישובית זו שייכת לתרבות העולם הרומי או שמא היא הושפעה מן הסביבה המקומית ? בפרק המבוא מופיעה סקירה בסיסית במגוון נושאים המחייבים בירור ודיון : מוצגות מטרות ספר זה, התיחום הגאוגראפי של הספר, מתודת העבודה, מקורות היסטוריים רלוונטיים, תולדות המחקר של התקופה הרומית המאוחרת בארץ יהודה, רקע היסטורי כללי לתקופה ודיון בהתפתחות מערך הדרכים הרומיות ובתהליך האורבניזציה של ארץ יהודה בתקופה הרומית המאוחרת . בפרק 1 מופיעים 27 מבנים אזרחיים וצבאיים שנתגלו במרחב הכפרי של יהודה, אשר מאפשרים לזהות את צורות היישוב המרכזיות שרווחו בתקופה זו ביהודה ואת טביעת חותמו של המינהל הרומי בגיבוש מערך יישובי בהתאם לדפוסים יישוביים נפוצים בחלקים שונים של האימפריה . בפרק 2 מופיעים 154 מערות ומבני קבורה אשר נתגלו ב- 61 אתרים ברחבי האזור הנחקר . הניתוח האדריכלי של מערכות הקבורה ופירוט הממצאים שנתגלו בהן התבצעו תוך השוואתן למקבילות אדריכליות בנות התקופה מהמרחב הקרוב ולדפוסי קבורה שרווחו בחלקים שונים של האימפריה הרומית בתקופה זו . בפרק 3 מנותחים מעל 120 פריטים אומנותיים מהתקופה הרומית המאוחרת שנתגלו ביהודה הכפרית . נבחנות מדיות שונות של אומנות, ובהן פיסול ותבליט באבן, צלמיות חרס וברונזה, ציורי קיר, סטוקו ופסיפסים, כלי חרס ונרות מעוטרים ואומנות פונרארית . פריטים אומנותיים אלו מאפשרים במקרים רבים להצביע על עולמו התרבותי של המשתמש ולעיתים אף על מוצאו . פרק 4 עוסק בממצא האפיגרפי מהמרחב הכפרי של יהודה בתקופה הרומית המאוחרת, ובו דיון העוסק בשפות הכתובות ובאוצר השמות, ובמשמעותם להבנת המארג האנושי והחברתי שהתהווה באזור בתקופה זו .
|
|