מבוא

עמוד:13

סוציאליסטית . הפועל היהודי, התגבר במעמקי לבו על העולם הקפיטאלסיסטי, ובמלחמת המעמדות שלו, בחייו, ובתקוותו הוא סוציאליסט מובהק, ועמו, בסוציאליזם, המוני היהודים . מי עד כדי כך צר­לבב וצר­עין, שיאמין שאותו פועל יהודי יתחיל את דרכו ההיסטורית החדשה בחטא הקפיטאליזם ? הן הקפיטאליזם נעדר שאר רוח, ולו סדר עולם של ניצול ועוני, חרפה, חוסר תרבות וניוון . הכל אלה ייחשבו בעיני הפועל היהודי כגאולה ולמענם יקריב קרבנות ? ועם זאת, התפקידים הכלכליים של הבנייה החדשה בארץ­ישראל גדולים ומורכבים, אין הם יכולים להתגשם על­ידי קפיטאלים פרטיים . העשיר, המצפה לרווח מידי ונתון כל כולו רק לאינטרסים הפרטיים שלו, אינו יבול להתחיל בעבודות הגדולות של פיתוח מקורות מים והשקיה, ייעור, נטיעת מטעים בקנה מידה גדול, שימוש במכונות, בנייה נרחבת וכיוצא באלה . כך גם באשר ליצירת תעשייה גדולה, אשר בארץ חדשה עליה להיות רבת ענפים, כך שמפעל אחד יהיה קשור עם משנהו ויעזור לו; כל אלה אינם ניתנים להשגה על­ידי ממון פרטי . בארץ חדשה מן ההכרח שחקלאות ותעשייה, סחר ימי, מסחר גדול וויסות היצוא, יהיו קשורים ביניהם באופן אורגני, מפני שהם תלויים זה בזה . לקפיטאל הפרטי אין אפשרות ולא כדאי לבנות את הארץ באורח שיטתי ואורגני, לשאת בהפסדים בציפייה לרווח, בעתיד הרחוק ובלתי ברור מבחינה סוציאלית . על יסוד קפיטאליזם פרטי אין ארץ­ישראל יכולה להיבנות . ממעמד הפועלים היהודי, שייעודו להגשים את שחרור העם ברוחו הסוציאליסטית, צריכה עתה לצאת הקריאה לכל העם ­ להתיישבות לאומית המונית על יסודות קואופרטיביים, ליצירת הארגון ולגיוס הממון כהלוואה לאומית . האנרגיה הלאומית, הזורמת עתה בעורקי העם כולו, יכולה וצריכה להיות לתועלת בידי הפרולטריון היהודי, באמצעות הקונגרס הציוני או הקונגרס היהודי העולמי,51 אליהם יבוא הפרולטריון היהודי בתביעה להתיישבות המונית בארץ­ישראל, על יסודות של קרקע לאומית, הלאמת הקרקע, התעשייה, העבודות הציבוריות, ארגון קואופרטיבי של הייצור והאספקה, וחינוך כללי גבוה לחיזוק הרוח והאופי . רק התיישבות המונית כזו היא ברוח העם ובאינטרסים של העם והפרולטריון . אלה ניתנים להגשמה מבחינה טכנית וזה אשר יוביל למטרה . זאת צריכה להיות שליחותו של הפרולטריון היהודי . ככל שתהיה השקפתו מהפכנית, חובתו הסוציאליסטית הישירה, עתה, לארגן ולכוון את כוחותיו לשחרורו הלאומי והסוציאלי . עכשיו הוא צריך להשתתף בתנועה ולקבל עליו את התפקיד הניהולי, שבידי היהודים, באשר לפעולה בארץ­ישראל, בין שהיא כלל יהודית ובין שהיא בארגון ציוני כלל עולמי, ויש לאלצם לנקוט בשיטה של התיישבות המונית קואופרטיבית . למיטב המזל, הפרולטריון יכול לחדור בתביעתו אל העולם הציוני, אף בי התנועה הציונית מורכבת ממעמדות שונים . להוציא איכרים עשירים מעטים, במהותה היא תנועה של בעלי נכסים עירוניים, איברים לא עשירים ביותר וכמה עסקנים בארץ­ישראל, המשלבים את האינטרסים הפרטיים שלהם עם היישוב, אך בראש וראשונה היא תנועה לאומית התיישבותית . כפעולתה הפוליטית בגולה, בתפיסתה התרבותית ובארגונים הארציים שלה, נושאת התנועה הציונית על גבה את החותם האומלל של בורגנות, בורגנות זעירה, בעל­ביתיות ו"משבילות" מימים עברו . אך במהותה האמיתית, בהגשמת מטרותיה ובהתיישבות בארץ­ישראל, חייבת היא ללכת תוך הסכם עם הפרולטריון היהודי ולהיות סוציאליסטית . אם הציונות פועלת בניגוד לעבודה היהודית ולמעמד הפועלים היהודי, היא מבטלת ומוחקת את עצמה בחרפה מספר תולדות העם . המוני העם היהודי, הנאלצים באופן מידי ליצור מולדת חופשיה ליהודים בארץ­ ישראל, הנדחפים על­ידי רוח הזמן, ונוכח התנאים האוביקטיביים של ההתיישבות 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא