|
עמוד:11
ת פ ס ב ח ת פ ב 11 אלה אותן סוגיות אשר לגבי חלק מן הקוראים שלו היו המניע למשיכה העצומה לטקסטים שלו כבר מרגע הופעתם, ולגבי קוראים 2 אחרים מחסום שבו נתקלו בכל פעם שניסו להתקרב ליצירתו . הספר הזה מבקש אפוא לתת קול לתובנות של סוג הקוראים האחד ולאפשר לקול הזה להגיע אל קשב חדש אצל הקוראים מן הסוג האחר, בלי לתבוע איזו מלאות היסטוריוגרפית או פרשנית לגבי יצירתו של יואל הופמן . הוויתור הזה מחייב דווקא תיאור סכמתי מקוצר של יצירת הופמן, שלאחריו אפשר יהיה לקרוא את פרקי הספר בלי לאבד את "מקומם" בציר ההתפתחות המלאה של עבודותיו . מן הטעם הזה לבדו — ולא מתוך יומרה של תיאור ביוגרפי מלא — מובאות כאן בפתח הספר התחנות הללו כקיצור תולדות חייו הספרותיים והממשיים של יואל הופמן, שהוא מן הסופרים החשובים ביותר שבין פורצי הסגנון שבקנון הספרותי העברי הפוסט-מודרני של סוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים . עבודותיו כוללות כעשרה ספרי פרוזה- לירית, מבחר מכִּתבי הזן-בודהיזם שתורגמו על ידו מיפנית לאנגלית ולעברית ומחקרים אקדמיים העוסקים בהשוואת תרבות המזרח הרחוק עם הפילוסופיה המערבית . רשימה מלאה של כתביו ניתנת בסופו של ספר זה . יואל הופמן ( Yoel Hoffmann ) נולד ב- 23 ביוני 1937 בעיר בְּרָשׁוֹב ( קרונשטאט ) שבטרנסילבניה, הנמצאת היום בתחום רומניה . אביו, יליד הונגריה, עבר לווינה, ונשלח ממקום עבודתו בתעשיית העץ לעיר ברשוב . שם נולד בנו היחיד יואל . סמוך ללידתו מתה אמו והוא גדל אצל אחותה, שהיתה יוצאת גרמניה . משפחתו — סבו וסבתו מצד אביו, אביו ודודתו — עלתה עמו לארץ ישראל בשנת 1938 . בילדותו היה הופמן 2 כבר בשלב מוקדם של הופעת הכתבים של יואל הופמן הצביעה הביקורת על חריגותה בנוף המקומי וכן על היותה חלק ממגמה רחבה יותר של חדשנות וחריגה מן הנרטיבים והסגנונות המקובלים בספרות הישראלית המאוחרת . ראו הערה על כך לגבי הופמן באחרית דבר הנושאת את השם "הרהורים בעידן של פרוזה" מאת דן מירון, שלושים שנה, שלושה סיפורים , תל אביב : ידיעות אחרונות, 1933 , עמ' 425 ; וכן יגאל שוורץ, "הסיפורת העברית : העידן שאחרי", אפס שתיים 3 , 1995 , עמ' 14 ; וכן בחלקו הראשון של הספר מאת אברהם בלבן, גל אחר בסיפורת העברית , ירושלים : כתר, 1995 .
|

|