|
|
עמוד:ה
ה מערכת יחסים סבוכה ורבת סתירות בין השמאלי הציוני ובין הגוש הקומוניסטי, השמאל המערבי והעולם השלישי . כוחו של יומן בכתיבתו סמוך להתרחשויות . בזכות זה דיוקו הרב יותר מזיכרונות הנכתבים זמן מועט או רב לאחר האירועים . זווית הראייה האישית מצמצמת את היריעה, ומאידך גיסא יש בה גם תיעוד של התלבטויות ושיקולים של כותב היומן, וכך נחשפים פני דברים שבאופן אחר לא היו מגיעים לידיעת הציבור . ההיסטוריונית אניטה שפירא ציינה באחת מהרצאותיה, שהיסטוריוגרפיה המבוססת על מסמכים ונתונים עובדתיים בלבד מותירה אותנו באיידיעה של מניעים, שיקולים וצעדים שאין להם אישוש במסמך . יומנו של מי שפעל בתחום מסוים בא למלא חלל זה, ולו באופן חלקי . מעבר לעניין שיומן זה עשוי לעורר אצל מי שרוצה ללמוד על שנותיה הראשונות של המדינה, בא פרסומו לתקן עיוות בכתיבת קורות אותם ימים . הייתה זו תקופה שחילוקי הדעות בקרב תנועת העבודה הגיעו בה לדרגת חריפות קשה . אין ספק שהביטוי המובהק של חומרת המשבר היה בפילוגו של הקיבוץ המאוחד . היסטוריונים ופובליציסטים מבקשים למצוא את נקודת המחלוקת העיקרית בקיבוץ ביחסו לברית המועצות ולעולם הקומוניסטי . רוצה לומר, שהסיבה העיקרית של הפילוג הייתה דבקותו כביכול של הקיבוץ המאוחד בברית המועצות ושלוחותיה . אולם כל המעמיק חקור, ולו מעט, נוכח לדעת שזו קביעה פשטנית אם לא סלפנית . אין כיומן הלסינקי לשפוך אור שונה ומהימן על סוגיה זו . מנחם דורמן, רושם היומן, היה אחד הנציגים של הקיבוץ המאוחד על במות ביןלאומיות, עליהן נרקמו קשרים אישיים ופוליטיים בין נציגי ישראל ונציגי ברית המועצות, אנשי שמאל ובאיכוח של תנועות שחרור מהקולוניאליזם . ערכה הרב של עדותו שנכתבה בעצם הימים ההם, עדות המייצגת את עמדתו של הקיבוץ המאוחד, משקפת את השקפתו, את לבטיו ואת הקווים האדומים אותם אין אפשרות לעבור . לא הזדהות עיוורת, לא דעות קדומות ושעבוד לדוגמות פוליטיות נגלים לנו כאן . נקודת המוצא ואמות המידה בגישתו של מנחם דורמן הן האינטרס הישראלי החורג הרחק מעבר למסגרת מפלגתית צרה .
|
|