|
|
עמוד:14
14 לקראת הימים מוסרית של חברי הקיבוץ . הם היו רוצים לחסות בצל תהליכים אובייקטיביים וגדולים שיכתיבו את הכיוון ואת הדרך כיוון שאז יוכלו להימנע מעימות של חבר מול חבר, קבוצה מול קבוצה . תהליכים של שינוי אובייקטיבי אמנם קיימים אולם אין הם משחרוים מהכרעה אלא מעמידים בפני דילמות חדשות . הם זקוקים לפיענוח, הערכה, והמסקנות מהם מגוונות . המשפחה משתנה . חלק מהשינויים מתרחשים בתהליכים, חלק כאירועים, חלק כתוצאה מביקורת מודעת, חלק כפרי של שינויים תרבותיים, חלק עקב שינויים פול'ס"ם וכלכל"ם . כך גם הקיבוץ . לדוגמה ניתן להביא את התפתחות המשפחה בקיבוץ . כדי לנתח את סיכוייה צריך לסמן את תפקידיה ולצייר את הוויתה . האם המשפחה מכוונת להבאת צאצאים לעולם ? האם היא תא כלכלי לייצור ולצריכה ? האם היא ביטוי לרצון למימוש העצמי של בני הזוג ? האם היא היענות לקול הדורות הקורא להיצמד למסורת ? או האם היא המקלט המורד האוטם עצמו מפני קולות אלה ? האם היא האינקובטור לשחרור הנשים או ביתכלאן הממוסד ? מה בין המשפחה הגרעינית לבין החברה של המשפחות הרחבות ? אפשרויות פרשניות מעין אלה ניצבות בפני המשפחה הקיבוצית גם כשהכל מבחינים כי המשפחות הן העומדות במרכז הווית הקיבוץ . אך האם ניתן להסתתר מאחורי המבנה של הקיבוץ והתפתחותו בבואנו להכריע מה יהיה אופי חיי המשפחה בו ? ואם נאפיין את הקיבוץ בכללותו כחברה משפחתית, האם יהיה בזה כדי להשפיע על תהליכים מעין אלה ? אין להתכחש להכרעות העומדות על הפרק . חשיבות בית הילדים, שיטת הלינה, דרכי הציון של החתונה ) ההידרשות לטכס כאילוץ ביורוקרטי או כביטוי תרבותי ( כל אלה קיימים . האם זהו תהליך אחיד וחד כיווני ? האם הוא משחרר מהצורך להבין, לנקוט עמדה, להחליט, להתמודד ? האם כל גל של גירושין צריך לעורר חרדות קולקטיביות או אפשר לבחון את הדברים מתוך גיוס היכולת והרצון לקבל אחריות על אופני ההתנהגות השונים, על הקצוות שבהם, על הפשרות שביניהם ? מה מסור בידי היחיד, מה מהכרעותיו מצטרף למסורת של הקהילה ומההן החובות המוטלות על הקהילה השיתופית ? זוהי רק דוגמה אחת לבעיה הרחבה עוד יותר : תהליכים אובייקטיביים העוברים על החברה אינם משחררים מנקיטת עמדה, מלהתייצב מאחוריה, מהצורך להסכים ולהכריע .
|
|