|
|
עמוד:12
הלבנוני לעד"סה ויצאו ברכיבה לאדמות מונרה . "האדמה טובה מאוד ברובה, מעובדת" רשם וייץ ביומנו 10 "מקום קייט נהדר, אבל מים איו" . מו השנים 7391 1939 אין ידיעות נוספות על התקדמות רכישת האדמות באזור, לבד מהדברים שכתב נחמני ביומנו, ב 29 בספטמבר 1939 . לפי חיומו ביקר נחמני באותו ערב בביירות ונפגש עם אחמד בק בקשר לאדמות מונרה . אחמד בק, שיעי, חיה באותה עת יושב ראש הפרלמנט הלבנוני והשפעתו בדרום לבנון חייתה רבה מאוד . הוא היה הבכיר בין שני אחיו מוחמד בק ומחמוד בק והתגורר בארמון מפואר בטייבה . יוסף נחמני ציין ביומנו : "השיחה ארכה שלוש שעות . . . אינני מאמין בתוצאות" . 11 בפברואר 1940 הועברו אדמות משפחת חיורי במונרה על שם הקרן הקיימת לישראל בצפת . ב 28 בפברואר פורסמו "תקנות העברת הקרקעות בארץישראל" או "גזרות הקרקע 0491" כפי שכונו על ידינו, בקיצור . ארץישראל חולקה לשלושה אזורים שבכל אחד מהם הוגבלה רכישת הקרקעות על ידי יהודים בדרגת חומרה שונה . אזור הרי נפתלי סווג באזור ב', שבו העברת האדמות ליהודים מותרת רק באישור הנציב העליון ועד 32 $ מכלל השטח . 13 במרץ 1940 הייתה ליוסף נחמני הצלחה גדולה ברכישת קרקעות באזור, למרות גזרות הקרקע החדשות : ממשפחת חיורי בביירות נרכשו 2,538 דונם מאדמות מונרה ו 5,763 דונם מאדמות הונין . 14 בנובמבר ,1940 בעקבות גזרות הקרקע, שלח אברהם הרצפלד למשה שרתוק וברל כצנלסון חוות דעת על תכנית התיישבותית . לתכנית זו צורפה גם חוות דעת צבאית של יצחק שדה ) אז לנדוברג ( על "כיוון ההתיישבות והתחבורה בצפון החולה" . עיקריה היו : א . אבטחת אזור התיישבות יהודית שלם ומקיף . ב . היבט על נושאי ביטחון כללאזוריים . ג . הצעה להקמת מרכז עירוני ליד א"לת השחר . החידוש בהצעות אלה של יצחק שדה היה בראיית צפון עמק החולה אזור העלול להיות מנותק מגוף ארץישראל בעת עימות ביו יהודים ברוב ימות השבוע אלא מספר זמניים ואולי תמהוני אחד או שנ"ם . כדי לפגוש בחבר אתה חייב לצלצל בטלפון ולקבוע פגישה . האקלים מכתיב סגירות ופוגע בחיי החברה . חברי מנרה כבר הורגלו בכך, אך מודעים לבעיות שהאקלים מעורר . וערבים תושבי הארץ . התכנית לא התייחסה לאפשרות של פלישת כוחות ערב"ם מעבר לגבול המנדטורי . תכנית שדה גרסה, שיש להקים באזור שתי רצועות של 12
|
|