|
|
עמוד:11
א . ביסוס אזור < חת"שבות קיימים ועיבוי דרכי התחבורה בתוכם . בתחום זח קובעת התכנית "הקמת יישובים עבריים בגבולה הצפוני של הארץ, מראש הנקרה ועד יסוד המעלה" . ב . חדירה לשלושה מרחבים גאוגרפיים בארץישראל שהיו באותה תקופח ריקים מהתיישבות יהודית : מרכז הגליל העליון והתחתון, מרכז השומרון, מרכז ודרום יהודה . לגבי אזור הרי נפתלי נקבע בתכנית שיש צורך להקים בו שני יישובי חדירה : מנרה ומשגב עם, ואלה מסומנים בספות התכנון של לבאבידר בדרגת עדיפות ראשונה . 6 התכנון קבע את הרצוי גם מבחינת סוג ההתיישבות . כך, למשל, הועדפו המושבים על ידי המתכננים כצורת ההתיישבות לאזורי הביסוס, והקיבוצים הועדפו להתיישבות באזורי החדירה . המתכננים העדיפו את הקיבוצים והקבוצות למשימות הקשות, בשל היותם צורת יישוב מרוכז ומתוך הערכת ייחודם החברתיהרעיוני והתמסרותם לצרכי הכלל התנועה והעם . כן קבעו כי חלק מיישובי החדירה יוקמו כמחנות צבא בשיטת "חומה ומגדל", ואילו באחרים אפשר יהיה להסתפק במבנה אבן ביטחוני בלבד . את מספר החברים ביישובי החדירה יש להעמיד, לדעת המתכננים, על מינימום של 100 ) ובהם לפחות 75 חברים שקיבלו אימוני נשק ( . אסטרטגיה התיישבותית זו נקבעה על ידי נציגים מתחומי ההתיישבות והכלכלה ובסיוע ארגון ה"הגנה" ) שהיה פרוס על פני כל הארץ במבנה פיקודי צבאי ( . שילובם של שני גורמים אלה הוא שאפשר לבצע היאחזויות במרומי הרי נפתלי, כדי לגונן על יישובי עמק החולה וצפון הארץ . ראשית רכישת האדמות במרומי הרי נפתלי נעשתה על ידי חברת "הכשרת היישוב" במחצית השנייה של שנת ,1935 ובידינו רשימה מרוכזת של חוזים וסכומים ששולמו למוכרי הקרקעות בספטמבר אותה שנה . אלה כללו בעיקר שלוש משפחות אסד, ח יורי וסאיאד שמכרו כ 5000 דונם קרקע בכפרים מונרה והונין במחיר של 5 . 1 לא"י לדונם . 7 אין בידינו תיאור מדויק יותר של העסקות, להוציא דיווח של יוסף וייץ למנחם אוסישקין, באוקטובר אותה שנה, על האפשרות לרכוש באזור 25,000 דונם, מהם 10,000 באופן מיידי, במחיר של 5 . 2 לא"י לדונם . מכאן, כי עוד לפני השיחה עם אוסישקין נרכשת מחצית מכמות זו . 9 בנובמבר 1935 הגיעו יוסף וייץ ויוסף נחמני ) מצעירי "השומר", ראש המשרד של הקרן הקיימת לישראל בטבריה ( למטולה וממנה נסעו במכונית דרך תלנחאס 11
|
|