מבוא

עמוד:8

לא נשאר אפילו אחד . לוותיקי מנרי­ . איו הסבר לכך . "כשאני משקיף לאחור" ­ אומר שאול הכסטר ­ "אינני חושב שנימוקים ציוניים יכולים להסביר את עובדת הישארות' במנרה . אולי הייתה זו דבקות בקושי, הרצון לא להשאיר נקודה יפהפיה זו למישהו אחר והידיעה שבעצם איו מישהו אחר" . "אני ציונית, וזה מה שהחזיק אותי במנרה כל השנים" ­ אומרת שרה רפופורט ­ "התפקיד של שמירת גבולות המדינה לא הסתיים עד היום . קרוב לשנתיים עבדתי בחוץ, נהניתי מקונצרטים ומח" תרבות, אבל תמיד התגעגעתי למנרה . זו, אולי, תוצאה של החינוך התנועתי" . ומוסיף יצחק ) סטופה ( תמיר : "אצל אלה שנשארו התפתח אופי מיוחד . אומרים שאנשי הר קשוחים הם, מפתחים איזה 'אף­על­פי­כו' שאינו מניח אפשרות של נטישה" . מנרה הייתה מראשוני "שובי ההר, היישוב הראשון בהרי נפתלי, באזור שתנאי ההתיישבות בו לא היו מוכרים למוסדות המ"שבים ולקבוצת הצעירים שעלתה להקים בו את ביתה . הראשונים הגיעו ל"ציופצייק" ב­ 18 בינואר ,1943 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה . בכל חלקי תבל עלו הלהבות . אמנם, כבר הונחתה מכה על החיה הנאצית, אך עדיין לא נשברה מכונת המלחמה של היטלר . בתוך אש המלחמה הגיעה הידיעה על השמדת העם היהודי והפכה לוודאות, ולגבי רבים מחברי מנרה פירושה היה טרגדיה אישית . ועוד ודאות פיעמה באותם ימים בלבבות : נעשה ברור כי ניצחונן של בנות­הברית על היטלר לא יביא בעקבותיו את ניצחונו של היישוב, וכי רק לאחריו יתחיל מאבק מר וממושך על קיבוץ הגלויות ועל הקמת המדינה . לכן גמלה ההחלטה בקרב מוסדות היישוב להיאחז בציפורניים בקרקע, בכל שעל אדמה העומד לרשות היישוב, ולהפוך אותו למבצר עוז לקראת ההיאבקות הצפויה . כך נולד רעיון העלייה למנרה וכך קיבלו אותו הצעירים שהמשימה הכבדה הוטלה על שכמם . ואמנם, עד תום מלחמת השחרור הייתה מנרה יותר משלט מאשר משק . היא ניצבה על פסגתו של הרכס ששלט על התחבורה בכביש היחיד שחיבר את הגליל לאורכו עם כל חלקי הארץ . האיום שברכס נבע מכך, שהאויב שישב במשטרת נב < יושע צלף ממנה ללא הרף על הכביש שלמטה . אבל, גם בתקופה זו לא יכול היה האויב להעלות בדעתו חדירה עמוקה יותר לשטחנו, כל עוד יישובינו ­ משגב עם, מנרה ורמות נפתל' ­ שמרו על הרכס והיו עלולים לנתק בכל רגע את דרכי התחבורה של הפולש . שנותיה הראשונות של מנרה עמדו בסימן הביטחון . הוא חיה השיקול הקובע, גם אם החברים לא אהבו זאת והתעקשו לנחל חיי קיבוץ רגילים לכל דבר . היו

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר