|
עמוד:12
המכתבים נשלחו לזינבה, בעוד שהקשר עם המשלחת הישראלית בקושטא ) וניה פומרנץ, מנחם באדר וזאב שינד ( היה רופף, ועם זאת יש לציין, שהחברים ידעו על המצאם של החברים בקושטא ועל מאמציהם לקשור עימם קשרים . מהאזור המטופח לגרמניה, פרט ללודז / היו האפשרויות הרבות ביותר למשלוח מכתבים לארץ נייטראלית . מבגדיך ומסוסנוביץ הגיעו מרב המכתבים לזינבה, ובודדים הגיעו לסלובקיה ולקושטא . מאזור וארשה, הרובישוב ולובלין התקשרו עד 1941 לווילנה, ולאחר מכן כתבו לזינבה בדרך עקיפה . הקשר עם האזור המזרחי של פולין, שהיה באמצעות קשריות, ניתק כמעט לחלוטין בשלהי ,1940 ולאחר הכיבוש הגרמני של האזור גברה הדאגה לחברים שם . ואם כי נתן שוואלב מזכיר במכתביו שקיבל מכתבים מביאליסטוק לא מצאנו מכתבים משם . המכתבים ממרדכי טננבוים שבידינו ) פרט לאחד ( , וכן מכתבה של ציפורה בירמן נמצאו רק לאחר המלחמה . רוב המכתבים משנת ,1943 הנמצאים בידינו, נשלחו מבנדין לזינבה . פרט לאלה נשלחו מספר מכתבים לסלובקיה ומשם הועברו דרך קושטא לארץ ישראל . ראוי לציין, שעל אף הקשיים הרבים לא היה עד יולי 1942 הוא חודש האקציות הגדולות בווארשה ובערים אחרות אפילו חודש אחד ללא מכתב מפולין . לאחר מכן חלה הפסקה עד דצמבר ,1942 ומאז ועד אוגוסט 1943 שוב הגיעו כל חודש מכתבים מפולין . הבעיות העולות מהמכתבים בתקופות השונות בעיון במכתבים שנשלחו מפולין ארצה בשנים 0491 ,1944 באמצעות זינבה ולאחר מכן גם קושטא, יש להתייחס למספר בעיות מרכזיות העולות מן המכתבים : ) 1 ( מאמצי העלייה ארצה וההענות להם; ) 2 ( ההתארגנות הפעילה בפולין; ) 3 ( הענות התנועה בארץ לבקשות העזרה, במידה ובדברים שבהם ניתן היה לעזור . כלומר, ההתארגנות לסיוע באמצעים, במכתבים ובשליחימ . בכל הנושאים האלה, הקשים כשלעצמם, יש לקחת בחשבון את 12
|

|