|
|
עמוד:11
הקדמה׀ 11 עד שהסינדרום הפך לסיבת המוות הרווחת — יותר מחמש סיבות המוות העיקריות גם יחד . מדוע מתו בשנתם כל כך הרבה גברים בריאים ? בדיקות שערכה האנתרופולוגית הרפואית שלי אדלר, הביאו לבסוף לפתרון התעלומה . לפי האמונה העממית של בני ההמונג, בשעות הלילה משוטט בעולם שד מרושע בשם "דאבּ-צוֹג" . כשהוא מוצא את קורבנו, הוא שוכב על גופו, משתק אותו וסותם את פיו עד שהקורבן לא יכול לנשום . כשבני ההמונג חיו בהרי לאוס, הם יכלו לבקש מהשאמאן שיכין להם מחרוזת להגנה מפני השד, או להקריב בעלי חיים כדי לפייס את רוחות אבותיהם הקדמונים, שיהדפו את הדאב-צוג . אבל עכשיו, אחרי שעברו לחיות בארצות הברית, לא היו להם שאמאנים והם כבר לא יכלו לקיים את טקסי הקורבן כדי לפייס את אבותיהם, כך שלא היתה להם הגנה מפני הדאב-צוג . רבים מהם התנצרו כדי להשתלב טוב יותר בחברה האמריקאית, וזנחו לחלוטין את כל מנהגיהם הישנים . רגשי האשם על כך שזנחו את המסורות שלהם היו כשלעצמם מקור למתח כרוני, שכנראה פגע בבריאותם הכללית . אבל דווקא בשעות הלילה הפכו פחדיהם מפני הדאב-צוג למציאות . הסיוטים המפחידים גרמו להם ללקות בשיתוק מתוך שינה, שבמהלכו התודעה ערה, כאילו האדם ער לחלוטין, אבל הגוף אינו מסוגל לזוז . שיתוק מתוך שינה כשלעצמו אינו תופעה מסוכנת ומתרחש אצל 2 אבל עבור בני ההמונג זה נחווהכשמונה אחוזים מהאוכלוסייה, כאילו הדאב-צוג הגיע לנקום את נקמתו . החוקרת אדלר הסיקה מכך שהבהלה העמוקה הִחריפה את ההפרעה בקצב הלב וגרמה לדום 3 ככל שעלה מספר מקרי המוות, כך גבר פחדם של הגברים בני לב . ההמונג ועורר מעין היסטריה באוכלוסייה, שהובילה כנראה למקרי 4 מוות נוספים . כיום מקבלים מדענים רבים את ההסבר הזה . דיווחי העיתונות באותם ימים תיארו את "הפרימיטיביות התרבותית" של האנשים האלה, ש"נתקעו בעבר" ו"נשלטו על ידי
|
|