|
|
עמוד:10
10 כ״א מחשבות על ממלכתיות ישראלית ברור כי האתגרים שבן – גוריון התמודד עמם באמצעות תפיסת הממלכתיות השתנו לחלוטין : מעמדה הפוליטי של מדינת ישראל בזירה הבין – לאומית ובתפוצות התחזק עד מאוד, המערכת הפוליטית אינה נשלטת עוד על ידי מפלגה דומיננטית, כפי שהייתה עד המהפך של 1977 , האוכלוסייה גדלה והתגוונה בקצב מהיר, בנושאים רבים הלך ונשחק הקונצנזוס הלאומי, כלכלת השוק העמיקה והחריפה את הפערים החברתיים והכלכליים בתוך החברה הישראלית, בהשפעת הפוליטיקה של הזהויות קבוצות "אילמות" או "מושתקות" תובעות להן קול ומעמד, כלי התקשורת המסורתיים והחדשים משחקים תפקיד שונה לחלוטין מכלי התקשורת בימי ראשית המדינה ועוד ועוד . האופן שבו קבוצות ומגזרים שונים בחברה הישראלית מפרשים שינויים אלו, ובעיקר את השפעתם על היתכנותו ועל תכניו של מכנה משותף שיעמוד בבסיס שיח הממלכתיות העכשווי, הוא נושאה של אסופה זו . במסגרת הסדרה ישראלים, המבקשת לפענח את הדנ"א של החברה הישראלית, הדיון על הממלכתיות משמש אותנו ככלי לבירור גבולות הקולקטיב הישראלי ומאבקי הכוח בין התפיסות והאתוסים המתחרים במסגרתו . לצורך דיון זה פנינו לאנשי ציבור, לאנשי עט, מחקר והגות וביקשנו מהם לסכם במסות קצרות את תפיסותיהם בנוגע לתוכן ולרלוונטיות של המונח ממלכתיות כיום, ובהתאמה בנוגע למהותו ולמשמעותו של "האנחנו" הישראלי . כדי להקל את הקריאה חילקנו את המסות השונות לארבעה שערים . השער הראשון ״יהודית״ ו״דמוקרטית״ מניח את היסודות לשיח הממלכתיות בכך שהוא מזכיר לנו את המובן מאליו : מדובר בערך המוסף היהודי העומד בבסיס שיח זה ומבדיל אותו משיח רפובליקני רגיל . המסות השונות בפרק זה מבקשות לבחון את חזון הממלכתיות ואת משמעויותיו לנוכח צירוף ייחודי זה בין "יהודית" ל"דמוקרטית" .
|
|