א. בפאריז, לקראת העליה לא"י

עמוד:13

לי חרבה בקבלת רטיון­העליה, הואיל והשפעתו על הטלטול בארץ היתה רבה מאוד . ומשקבלתי את הרטיון ­ ואני כבר אז עקרתי בחזרה מאיטליה לפאריז ­ לא יכולתי לצאת לדרכי מייד, כי החלטתי להינתח קודם ממחלת המעי­ העיוור, בטרם אצא לדרך­ . כי, אכן, במטר זמן ממושך לפני­כן חשתי במכאובים עזים באזור הבטן . מתחילה חשבתי, כי הדבר לא יפריע את צאתי לדרן­, ומדי פעם, עם התעורר המכאובים, הייתי לוחצת בידי על המקום הכאוב על מנת להטתיק את המכאוב קמעא . וכן נזקקתי לדיאטה חמורה על מנת למנוע בעד החרפת המחלה . הייתי עובדת קשה . המציאות טל מרחקים גדולים בתור פאריז והעליה הקשה בבתים רבי­קומות המטופעים במדרגות וכן העליר, הקשה במטרו ­ הייתי מתייגעת מאוד . משה בילינםון היה מפציר בי כי אלמד איזו מלאכה, או שאעבוד עתה בפאריז ב 0וג כזה של עבודה אליה אוכל לטוב, אם איאלץ לחזור לפאריז, באם אווכח, כי איני רוצה או שאיני מסוגלת, מסיבה כלשהי, להיטאר בארץ . ­ עוד ברומא היו אנצו ועדה סירני אומרים לי, טהקיבוצים זקוקים מאוד לם 9רים משלהם, שאינם בנמצא, בדרר כלל, בקיבוצים, ושהיה זה טוב לוא הכטרתי עצמי להיות סןרית . ואכן, טמעתי בעצתם . אר טמעתי גם בעצתה של עמליה רונדמינסקי, שהיתה מספרת לי על אשה אשר למדה ביסודיות את מקצוע הסןרו­ת ותורת הבשמים והקוסמטיקה גם­יחד והפכה אותם למקצוע שעליו קיומה ואף היתה מרביצה תורה זו ברבים . עמליה יעצה לי לפנות אל אותה אשה, טתלמדני את המקצוע, וכן עשיתי . אם כבר ללמוד ­ הרי שיש לעשות זאת כראוי . עלה לי הדבר בהרבה ממון, זמן וכוח, הואיל והכל היה לי חדש וזר . ואף­ על­פי­כן, הייתי אומרת לעצמי : לעבוד בשדה, לתפור לבנים וכוי ­ הרי לא אוכל . ויתכן, איפוא, כי אוכל לעבוד במספרה ובמכון­יופי בעיר ­ אף עם היותי חברה בקיבוץ . ואמנם, רכשתי את המקצוע ואף התחלתי לעבוד בו עוד בעת היותי בפאריז . בחדשים הראשונים הגיע הרווח שלי ל­ 003­ 400 פרנקים לחודט . לא היה לי מקום­עבודה לעצמי, והיה עלי לנסוע אל הלקוחות, לבתיהם . באופן כזה היכרתי הרבה מאוד אנטים חדשים, סוגים חדטים טל מגורים, טלא ראיתי קודם, צורות­חיים חדשות, ושונות מאלו שהכרתי עד כה, 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא