|
|
עמוד:14
ופזורותיה, להשיל מעצמה את כבלי הגלות ולהתיצב כאומה משוחררת ומחדשת נעוריה במולדתה ההיסטורית . נסיון אשר רבים מהיחידים הפועלים בו נכשלים במעשיהם, אך הכלל סופו שמצליח בו . ושעל כן אך טבעי הוא כי נשמע את סיפורו של הנסיון לא רק מפי המצליחים המעטים, אלא גם מפי הנכשלים, שהיו הרבים . הן גם מקרב הסופרים שכתבו על כך, טובי היצירות באו מפי מי שנכשל ש"י עגנון שירד מהארץ ב 1912 או מפי מי שהיה קרוב לכשלון י"ח ברנר שאך כפסע היה בינו לביו הירידה . יוסף פריד, כותב הרשימות שלפנינו, מתגלה כנציג טיפוסי של הדור הצעיר בקרב אחד הקיבוצים היהודים המענינים ביותר בקרב תפוצות יהדות אירופה של ערב מלחמת העולם הראשונה : יהדות בוקובינה . יהדות זו, בעלת המסורת החסידית העשירה, נמצאה אז תחת חבלי השפעת המיעוט האתני הגרמני . בצירנוביץ, בירת החבל, אף הוקמה . אוניברסיטה גרמנית ובחבל היו מספר בתי ספר תיכוניים שלמעלה ממחצית תלמידיהם היו יהודים . אבל האיזור נמצא גם בעיצומה של התעוררות לאומית של האכרות האוקראינית, והדבר התבטא בנםיונות להצרת צעדיהם הכלכליים של היהודים, שבלאו הכי סבלו מריבוי טבעי גדול יותר מגידול אפשרויות הפרנסה המצומצמות הפתוחות בפני המעמד הבינוני הנמוך היהודי . המחבר בא מבית חסידי מובהק . משעמד על דעתו השתחרר מכבלי האמונה החסידית, מבלי להינתק יחד עם זאת מהאמונה היהודית . מבחינה תרבותית חיפש דרכים להשתלב בכוח לימוד עצמי אל התרבות הגרמנית, מבלי שדבר זה יפתור את ספיקותיו . התרבות העברית החדשה, סופרי דור התחיה, כמו הציבו קרקע מוצקה מתחת לרגליו . העלית לארץ ישראל היתה עבורו כמעין תקוה לזכות גם לקרקע מוצקה, ולו בצמצום, לקיומו הכלכלי . למקרא הרשימות מתברר כי אין זר, מקרה פרטי או יוצא דופן, אלא שיש כאן ביטוי לרובד שלם של אוכלוסיה יהודית באחד מחבלי הקיסרות ההבסבורגית, חבל בוקובינה . ואכן, יהדות זו היתה מהפעילות בתנועה הציונית שבמלכות אוסטריה ערב מלחמת העולם הראשונה . יוסף פריד, המצטט בעת ובעונה אחת את שירתו האידית של א יייזין, פסוקים משירת ביאליק, מתפעל מביכורי יצירתו של ש"י עגנון, ובשעות הפנאי קורא דראמות של איבסן ומעיין בספר חליפת מכתבים של גיתה; וכאשר מזדמן הוא בימים נוראים לבית הכנסת, הוא מתמלא געגועים אל ה"קלויז" החסידי בויזניץ היכן אם לא בקרב 14
|
|