|
|
עמוד:12
לקנות שביתה בארץ, אך יש גם כאלה שמצליחים, ודומה כי קורא הרשימות אף יכול פה ושם להבין מדוע . ההבט הרעיוני הבולט המתגלה במפנה זה של העליה השניה הוא ראשית נצחונה של העברית כשפה הלאומית של היהודים בארץ ישראל בפרט והפעילות התרבותית הערה המתפתחת בארץ בכלל, והרשימות שלפנינו מהוות לכך עדות מענינת ביותר . מהוות הן עדות לא רק בנושאים שהם מתארים, כגון תאור הרצאה של ברנר בעיןגנים על שאלת ייחודו של העם היהודי, תאור הרושם העז שעושה סיפורו של עגנון "עגונות" מיד עם פרסומואלא בעצם כתיבתן . הלשון העברית שהכותב משתמש בה היא עדות מענינת למצב מיוחד זה בתולדות השפה, בה מנסה היא לראשונה לעמוד על רגליה ולהלך כשפת אומה ללא כחל וסרק . אלה הן רשימות של אדם שאין לו יומרות ספרותיות והוא רושם את הדברים לעצמו כדרכם של רושמי יומנים מימים ימימה, ובכל עם ולשון . שפתו רהוטה, סגנונו שוטף וניכר ביומן כי כתוב הוא בשפה שהמחבר משתמש בה ביוםיום שלו הן בקריאה והן בדיבור . דוקא משום כר בולטים הם השיבושים והשגיאות, שלגבי חלק מהם ניכרת עקביות רבה לכל אורך הרשימות, ורק בחלקם הם פרי השפעת האידיש והגרמנית, שתי השפות שהמחבר רגיל בהן . ניכרת גם זריזות מסוימת בסיגול מלים חדשות שזה מקרוב הוצעו על ידי מחדשי שפה שונים, במיוחד בןיהודה ומשפחתו . יש והוא משתמש במלים שהוצעו, אך לא נתקבלו על ידי הציבור ונשכחו מאז . לאמור : דפים אלה הם הרבה יותר מאשר עדות לכשלון . למעשה ניתן להאזין מתוכם לראשית פעמי ההוויה הלאומית הארצישראלית, צעדיה הראשונים של הציונות בהתגשמותה . יוסף פריד היטיב לחוש באוירת ההתחדשות ובהווי המיוחד ההולך ונרקם, הולך ולובש צורה מוחשית, בפינותיה השונות של הארץ . תיאוריו את ההווי על הגורן, את ההתכנסויות הספונטניות של הצעירים, את השירה הבוקעת ונשמעת למרחקים; את טיוליהם של ילדי בתי הספר מזה ושל הצעירים ההולכים רגלי מישוב לישוב מזה; את הרחובות, הסימטאות והשווקים ואת שפת ימה של יפו כל אלה מקרבים אותנו אל נופיה ואנשיה של הארץ בימי העליה השניה, ויכולים הם לשמש השלמה חשובה למה שידענו על התקופה מפי כותבי זכרונותיה וסופריה בראשם י"ח ברנר וש"י עגנון . שני אלה אף נזכרים הרבה ברשימות אלה מתוך פגישה בלתי אמצעית של המחבר 2ו
|
|