|
|
עמוד:11
לא היתה בהכרה צריכה להביא ליציאת היהודים מהממלכה בכלל . הרשימות שלפנינו הם עדות מובהקת לראשיתה של התופעה . הכותב הוא יוצא ויזניץ, עיירה יהודית חסידיה ידועים בשם עד היום 0פק בגליציה המזרחית, ספק בבוקובינה מקומה . קיומם החומרי של יהודי האזור אמנם נתון בסכנה ועתידו מעורפל, אר לא הכל חשים בכך . אר גם מי שחש בצורך לעזוב את מולדתו, עדייו פתוחות לפניו אפשרויות של הגירה פנימית בתוך מסגרת הממלכה ההבסבורגית הגדולה, בעיקר לוינה הבירה . איש אינו מעלה בדעתו כי ימי הקיסרות ספורים . אבל יש לא מעטים המבקשים לנסות מזלם ולעלות לארץ ישראל, והכותב מוצא בארץ כמה מיוצאי גליציה שזה מקרוב באו ארצה, ביניהם אף כאלה ששמם עתיד להתפרסם : ש"י עגנון, יצחק לופבן ויהושע רדלרפלדמן ) "ר 1 בנימין" ( . ומסתבר כי יוצאי גליציה לא תמיד מתקבלים בזרועות פתוחות על ידי קודמיהם לעליה, יוצאי רוסיה . שמא יש בכר ללמדנו כי סיפור האפליה לפי ארצות מוצא אינו חדש, ואינו מצטמצם למסגרת של יוצאי אירופה מול יוצאי ארצות ערב . מבחינת ההבט החברתי, מהוות רשימותיו של יוסף פריד עדות נאמנה להתגוונות שחלה באותו הזמן אצל הבאים . לא עוד צעירים רווקים מחפשי יום עבודה אצל אכרים, שאיו להם חפץ בהם, שהיום הם כאן ומחר הם שם . מעתה מצטרף אליהם מחנה הולך וגדל של אנשים שקולים ומיושבים בדעתם ובמשלחידם, שאמנם מאסו במקצועות התווך היהודיות הטיפוסיות וגם לו המשיכו לשבת בגולה, לא היו ממשיכים לעסוק בהם אך האפשרות להתקיים כפועלים מיגיע כפם בלבד, היא רק אחת, ולאו דוקא המועדפת, העולה בדעתם בהחליטם לבוא ארצה . ויש בהם אשר כדרכם של בני אדם "מן הישוב", מצויים בידם סכומי כסף ולא תמיד סכומים קטנים דוקא והם מבקשים להשתמש בהם כדי להבטיח לעצמם משלוח יד "מכובד" במקומם החדש . הקורבנות שהם מוכנים להם ואיו הם מהיראים מלהקריב קורבנות למען הצלחת האחזותם בארץ אינם בשטח החברתימעמדי אלא בשטח החומרי בלבד . לאמור : מוכנים הם לוויות ברמת חיים צנועה, שתהיה ירודה בהרבה ממה שהסכינו לה בגולה . אך איו הם מוכנים, ואף אינם מעונינים, לשידוד מערכות מעמדי וחברתי . מחבר הרשימות שלפנינו, וכן גם רוב האנשים עמם הוא בא במגע ואת מעשיהם הוא מזכיר, הם נציגים נאמנים של סוג עולים זה, וכולם הגיעו ארצה בסמוך לזמן בואו הוא . לא מעטים מהם נכשלים, כמוהו, במאמציהם 11
|
|