|
|
עמוד:10
נקיטת יוזמות התיישבותיות חדשות מטעם ההטתדרות הציונית או בעידודה, ניתנה למעשה לגיטימציה לעליה השניה מטעם התנועה הציונית . תנועה טראשיתה התפרצות של צעירים לעלות ארצה, כמעט באופוזיציה גלויה לקו הרעיוני הנקוט בידי התנועה הציונית, היתה מעתה לתנועה המבטאת את דרך המלך של הציונות . התפנית נעשתה מובהקת עוד יותר נוכח השינוי בסדר העדיפויות של הפעילות הציונית הצפויה, שנתבטא באורח גלוי בתגובות העתונות הציונית למהפכת הטורקים הצעירים . במקום הקו הרעיוני הקודם, שהתנה את הפעילות ההתישבותית בציונית במתן קודם של ערבויות מדיניות ) "צירטר" ( , נאמר מעתה כי די בהסכמה עקרונית מצד הטורקים לפעילות התיישבותית ציונית בארץ . נאמר במפורש כי מאחר שטורקיה עלתה על דרך המלך של קיום מדינה סדירה עם ערבויות ברורות לזכויות כל תושביה, ללא הבדל דת ולאום, שוב אין צורך בערבויות מדיניות מיוחדות לכינון התיישבות יהודית רחבת ממדים בארץ . הסברה שרווחה היתה כי מאחר שהארץ ריקה ממתיישבים, ומאחר שזקוקה היא לפיתוח אשר רק הגירה רחבת ממדים יוכל לחולל בה, ניתן יהיה לשכנע את השלטונות החדשים שיסירו את ההגבלות החוקיות הקיימות לביצוע התיישבות רחבת ממדים בארץ, שהרי לפי הכרזת המשטר החדש, מעוניו הוא בפיתוחה המזורז של הממלכה לטובת כל תושביה . מפנה זה באופיה ומהותה של העליה השניה, החל להסתמן בשלושה הבטים שונים, אשר למעשה היה להם מכנה משותף ברור . ההבט הראשון הוא ארצות המוצא של העולים . ההבט השני מוצאם החברתי ומטרתם, מבחינת הפרנסה ומשלח היד, של הבאים . ההבט השלישי הוא הרקע הרעיוני של עלית הבאים ארצה . בסר הכל היתה זו השתקפות מעשית ברורה של הרעיונות שהזינו את התנועה הציונית וניזונו ממנה . ההבט הראשון מתבטא בהתגוונות ארצות המוצא של העליה . בראשיתה היתה העליה השניה נחלתם של יהודי רוסיה בלבד, פליטי פוגרומים בתחילה ומאוכזבי מהפכה לאחר מכן, כשברקע מצוי מצבם הנורא וחסר המוצא טל יהודי רוסיה בכלל, ושל צעיריה בפרט . היה זה פלג קטן, כמעט כדי טפטוף בלבד, של זרם הפליטים והנמלטים שהחל מגיע אל חופי ארצות ההגירה היהודית המסורתית, ואף פיתח חופים חדשים, ארצות נוספות לקליטת הנרדפים . ואילו מעתה החלו להתווסף אל הבאים ארצה גם יוצאי שאר גלויות, שמצוקה יהודית היתה קיימת אמנם גם בהם, אך 10
|
|