|
|
עמוד:14
במבחר מתוך שפע המברקים, שנעו תכופים בין ניו יורק, תל אביב וקושטא, עדות מה על פעילות זו שתוארה בהרחבה בספרי המחקר והזכרונות . התחום השלישי במבחר שלפנינו, הוא ההתעניינות ביהודי ברית המועצות, בצבירת כל בדל מידע על המתחולל באשר להם בימי המלחמה ועל הסיכוי לתמורה ביחסו של הממשל הסובייטי לעתידם הלאומי של היהודים שם, ולציונות ולמאבקה המדיני על הקמתה של מדינת היהודים לאחר המלחמה . עשרות מכתבים שוגרו ופניות עקיפות נעשו לשם איסוף מידע זה, וביומני מרמינסקי מצאנו שתי עדויות ישירות לכך : שיחתו הארוכה והמרתקת עם שחקן הבמה שלמה מיכאלס, שביקר יחד עם ולמשורר איציק פפר באמריקה, באוגוסט ,1943 כשליחי הוועד היהודי האנטי פאשיסטי במוסקבה; והשיחה עם קונסטנטין אומנסקי, שגרירה של ברית המועצות בוושינגטון, שנערכה על ידי נציגי פועלי ציון באמריקה . שתי העדויות הללו שונות זו מזו בתוכנן ובמגמתן הראשונה היתה מלב אל לב ורב בה המכוסה על הגלוי, ואילו השנייה היתה שיח דיפלומטי כללי המשובץ ברמזים הניתנים לפירושים שונים . כל הפעילות הזאת היתה קרובה ללבו של מרמינסקי, בן יהדות רוסיה, שברבים אחרים לא חדל לקוות שהנתק רב השנים ייפסק, ועד אז ייעשה כל ניסיון אפשרי לקשר עימה, לשם עזרה והצלה ושמירה לבל תיכבה הגחלת הלוחשת . בתחומי הפעילות המתוארים בדפי יומן אלה ובאחרים, נפגש מרמינסקי עם מאות אנשים, בוגרים וצעירים, נציגי ארגונים וממשלות ופשוטיעם, וזה לכשעצמו משמש עדות לפסיפס הפעולה בת שש השנים, שמתוכו אנו מביאים כאן כמה אבני חן בלבד . בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות, ב 19 בספטמבר ,1945 בה דיווח מרמינסקי על שליחותו, הקדים פנחס לבון, מזכיר ההסתדרות, דברי ברכה, ואמר : "למעשה הוא היה 'ההסתדרות' באמריקה, וגילם בתוכו את כל מפעלנו על מאווייו וענייניו . לא היה עניין שידו לא היתה בו ולא היה עניין שלא יכולנו לראות בו את מרמינסקי כהאמבסדור הנאמן והמוצלח . . . הוא נשא על שכמו שש שנים את העומס העצום של עניינינו ביהדות זו ובתנועה זו" . 1 ספר הפרוטוקולים של הוועד הפועל, ארכיון העבודה והוולוץ, מכון לנון, תל אביב . 14
|
|