|
|
עמוד:11
כשחקרה המחברת את הדברים לעומקם ושוחחה עם מאות נשים, רופאים ופסיכולוגים, התברר לה, טמאחורי הדימוי הנשי הזה מקננת מצוקה גדולה שמצאה לה ביטויים שונים ) כגון עייפות ברונית, בעיות פסיכו סומאטיות, ועוד ( . היא גילתה שלרוב הנשים האלה היתה זהות מעורפלת . רובן התקשו בהגדרת מצוקתן, והיא מגדירה בספרה את התופעה בשם : "הבעיה ללא שס" . מסקנתה של בטי פרידן היא שבמציאות לא סיפקו הבעל, הילדים והבית את הנטים, אבל הן לא העזו לדבר על כך בקול רם . לספרה טל בטי פרידן היתה השפעה גדולה על היווצרותן של תנועות נטים בעולם . היום אנחנו נמצאים בתקופה טבה עדיין מורגשת השפעתן של תנועות אלו . ב ,1975 שנת האשה הביןלאומית, הכיר האו"ם בשוויון הנשים ותרומתן לפיתוח ולשלום . שוויון אמיתי אין משמעותו שוויון חוקי בלבד, קרי : חיסול האפלייה דה יורה ) de jure ( . משמעותו כוללת גם שוויון זכויות וחובות וכן שוויון הזדמנויות להשתתפות נשים בפיתוח גם כמשתתפות בפועל ) active agents ( ובעלות טובת הנאה ) beneficiaries ( . כמובן אישרה ההצהרה מחדש את אחריותם המשותפת של גברים ונטים כלפי המשפחה . לגבי הקיבוץ אין בהצהרה זו משום חידוש . בקיבוץ דגלו שני המינים בעקרון השוויון מלכתחילה . בספרים וביומנים של ותיקות וותיקים בכל התנועות אפשר לקרוא הכרזות על קדושת העקרון של שוויון המינים . אולם היום, בויכוחים ובדיונים בקיבוץ, יט המתקוממים נגד עצם העיסוק בנושא . טואלים : למה אנחנו צריכים בכלל להתייחס לטוויון הספציפי הזה ? טוענים, טכאטר אנחנו אומרים "מכל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו" אנחנו מתכוונים לנשים כלגברים . ואשר לשוויון ההזדמנויות, הרי אין הבדל בין ההזדמנויות שאנו מזמנים לחבר לבין אלו שאנו מזמנים לחבירה . ובל נטכח את שוויון ערר העבודה, טפירושו המעשי הוא שאנו רואים כשוות ערר כל עבודה, של כל פרט, ללא הבדל מין . האומנם ? האם אנו באמת נותנים הזדמנויות שוות לבנים ולבנות ? "זכר ונקבה ברא אותם" * . . . לבעיית שוויון המינים בקיבוץ ויויאן סילבר הגדרת המושג שוויון המינים בעיית מעמדה של האשה בחברה העסיקה לכל אורר ההיסטוריה ומעסיקה גם כיום פילוסופים, אנשי חברה ומנהיגים דתיים . אבל התארגנות מעשית של נשים מתוך שאיפה לשפר את מעמדן התבצעה רק עם המהפכות הכלכליות, החברתיות והמדיניות במאה ה 19 . ברוב המקרים הושם, בשלב הראשון של ההתארגנות,דגט על שוויון פוליטי וחוקי . התפיסה היתה שאזרחות מלאה לנשים, כולל זכות הצבעה וזבות להיבחר, תגרור עמה אוטומטית את השינויים המיוחלים במעמד החברתי והכלכלי טל האטה . גם בארץ היתה התארגנות נשים סביב המאבק להשגת הזכות לבחור ולהיבחר . עם הקמת המוסדות חישוביים ב 1920 היו מאבקים קשים וסוערים עד שנשים יכלו להטתתף בבחירות ב"כנסת ישראל" . המאבק נמטר עוד 15 שנה עד שנשים קיבלו זבות הצבעה בכל הערים . ) בין מושבי העובדים יט עד היום מושבים שעדיין לא מימשו את זכות ההצבעה לנטים במוטב . . . ( . למרות ההתקדמות והשינויים, לא התממשו שאיפות השוויון טל הנשים במאה ה 19 ובראטית המאה ה 20 . הטוויון הפוליטי והחוקי לא היה בהם די כדי להביא לשינוי חברתל מהותי במעמד האשה . ב 369ו יצא לאור ספרה של בטי פרידן "המיסטיקה BETTY ) "Ji'Ei : in FRIEDAN . THEFEMININEMYSTIQUE ( טשימש אבן דרך בקורותיה של תנועת הנשים המתחדשת . בספרה, עוסקת בטי פרידן ב"זהות הנשית" של האשה בעולם המערבי בשנות ה 50 : עקרת בית נאה הגרה בנוחיות בבית נאה ומטופח בפרבר העיר, טקלטה את המסר ש"אטה נשית" אינה רודפת קריירה או עצמאות . השגת הבעלהמפרנס הנכון, גידול הילדים וטיפוח הבית הנאות הם בלבד מקור אושרה . * Kתישארנ 27 . 11
|
|