עם פרוץ המלחמה

עמוד:10

jq שש" ראשון : 9391­ 1941 אף שבחודשי ר & לחמה הראשונים, עד לכניסת איטליה למלחמה, ביוני ,1940 היה אזור ים­התיכון כולו וא"י בכללו אזור שקט יחקית, הרי הישוב היהודי בארץ, כבר מימי המלחמה הראשונים, הועמד בפני מציאות חדשה וקשה . אמנם, בטרור הערבי נגד היהודים בארץ חלה אז ארגעה, תו נמשכה כל שנות המלחמה < . הצבא הבריטי דיכא את שרידי הכנופיות שעדיין פעלי בארץ, בעוד שמנהיגי התנועה הערבית הקיצונית, עם המופתי בראשם, היו כגולים מחוץ לגבולות הארץ . והישוב הערבי בכללותו ביקש לאחר ההרס שנגרם לו עקב טאורעות­הדמים לשוב ליחסים נורמליים עם היהודים ולשקם את המשק והכלכלה . אולם שונה היתה המציאות מהבחינה המדינית . ממשלת המנדט ביקשה לכפות אז על הישוב היהודי את מדיניות ה"ספר הלבן", שגובשה ערב המלחמה . זו באד . ל'ז­י ביטוי בתחום . העלית, הקרקעות והרדיפות על ''ההגנה" . תוך שימוש בנימוקים בטחוניים ניתנה, עם פרוץ המלחמה, הוראה לאסור על כניסתם של מהגרים ופליטים מן הארצות שבתחום הכיבוש הנאצי, כדי למנוע חדירתם של מרגלים, כביכול . רק באביב ,1942 לאחר פעולה מאומצת מצד הסוכנות היהודית, הואילה הממשלה הבריטית להוציא מכלל הגבלה זו ילדים יהודים עד גיל ,15 אולם באותו זמן כבר עבר המועד שבו אפשר היד, להביא ארצה את רובם של הילדים האלה . בנוסף לכן, כעונש על המשך ההעפלה, הורה שר­המושבות הבריטי לקיים את הוראתו מלפני המלחמה ­ לא לתת את מיכסת הסרטיפיקטים שהגיעו לסוכנות היהודית לפי "הספר הלבן" לחודשי אוקטובר 9391­מארס 1940 . גם כשניתנה באפריל 1940 מיגסה של 9,350 סרטיפיקטים לחצי השנה הבאה, היא הולקה במנות חדשיות, כדי לנכות ממנה את מספר, המעפילים שהגיעו ללא סרטיפיקט . מהיום הראשון למלחמה, כשנורתה אניית­המעפילים "טיגר­היל" בחופה של תל­אביב תוך תיגרר . בין המשטרה והקהל; ועד סופה של המלחמה, נמשך ציד הממשלה הבריטית אחדי המעפילים . גם בתחום המדיניות הקרקעית לא שקטה הממשלה הבריטית על שמריה והגשימה בקפידה את ''הספר הלבן" . ב­ 40 . 2 . 28 פורסמו הגבלות על קניית אדמה בארץ בידי יהודים . לפי תקנות אלו חולקה הארץ לשלושה אזורים : באזור א', שכלל את הרי הגליל, שומרון ויהודה, שפלת עזה והנגב הצפוני, ושטחו 7 . 16 מיליון ד', כשני שליש מאדמת ארץ­ישראל, הותרה רכישת קרקעות רק לערבים . ליהודים היו באזור זה 430,000 ד' בלבד . גם באזור ב', שהקיף 3 . 8 מיליון דונם בעמק­ הירדן הצפוני, עמק בית­שאן, עמק יזרעאל; חוף הכרמל, אזור באר­טוביה והנגב הדרומי, שהם 0 / 300 משטחה של ארץ­ישראל, היתה מכירת קרקע ליהודים אסורה, אבל במקרים מיוחדים יכול היה הנציב העליון להתיר בו רכישת קרקע . באזור זה היו ליהודים בסה"כ 540,000 ד' . רק אזור ג 7 היה "אזור חפשי" לרכישת קרקעות בידי יהודים . אזור זה כלל את השרון וחלק השפלה הצפונית ) עד גדרה ( ובסה"כ 3 . 1 מיליון ד', שקרוב למחציתם כבר היו בידי יהודים .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר