|
|
עמוד:12
12 || כותבות הלכה וחשובים, המדגישים את חשיבות הגוף והמודעות לו . כך למשל, מתרחב הדיון ההלכתי במושג ‘ההרגשה' באופן שלא הכרנו קודם, כאשר הכותבת שואלת מה הוא המחיר שמשלמות הנשים על הוויתור המקובל להשתמש בו בפסיקת הדורות האחרונים, אף שמטרתו של ויתור זה היא להקל בהלכות נידה . שני מאמרים בספר עוסקים בדיני אבלות ומציעים להם הרחבה : הרבנית דבורה עברון כותבת על אבלות בחול המועד - על אפשרויות שונות בתוך האבל המתנגש עם שמחת החג והרבנית רחל ווכטפוגל כותבת על אבלות ואפשרות הרחבתה גם לקרובים ממעגל שני . במאמרים אלה ניתן למצוא התבוננות הלכתית הפוגשת ממשות של חיים, והבנה אנושית מעמיקה . נדמה שאפשר לייחס תביעה זו לממשות, לחיים ולאנושיות - למגדרן של הכותבות . במאמרה על ‘הלכה, מציאות והנמקות היסטוריות', טוענת תרצה קלמן כי מגבלותיהם האנושיות של החכמים בכל הדורות הן חלק מובנה ממערכת ההכרעה ההלכתית . המערכת כולה נשענת על הכלת התפיסה האנושית כחלק מהמבנה שמבטא את רצון ה' בעולם באמצעות פעילות של בני אדם בני חלוף . היא מדגישה כי קריאה לשינוי הלכתי על בסיס שינוי העיתים, ולא על בסיס מהלכים משפטיים הלכתיים ופרשניים, חותרת תחת סמכותה של התורה שבעל פה כולה . ואחרי כל אלה - בחרנו לפתוח את הספר בשלושה מאמרים שכתבו מיכל טיקוצ'ינסקי וחנה גודינגר, מאמרים הנוגעים נגיעת עומק בלב ליבו של אחד הנושאים הרגישים ואולי הנפיצים ביותר במעמדה של אישה בת זמננו : הרחבת אפשרות נוכחותה בעולם כאישה מתפללת . בשלושתם ישנו ניסיון לבחון את היות האישה חלק מקהל, ציבור ומניין . ואת האפשרות שלה ושל חברותיה לכלול בתפילה דברים שבקדושה . כמובן בסוגיה טעונה זו, שהדיון בה רק נפתח במאמרים המדוברים, מבטן הנשי-קיומי של הכותבות המדברות ממציאות חייהן, מצוקתן וכאבן כנשים מתפללות - משמעותי, מדבר בעד עצמו . זר לא יבין . בין מאמרי הספר, כמבוא לכל יחידה, שזרנו קטעי קישור אחדים, שכתבה הרבנית מיכל טיקוצ'יסקי . אני מבקשת לנצל הזדמנות זו ולהודות לה מקרב לב על עבודה משותפת ומחכימה וארוכת שנים, על הזכות להצטרף למפעל שהיא מובילה, גם בעריכת ספר זה, ועל החברוּת . ספר זה מציע התחלות של שיחה ושל דיון הלכתי, והלוואי ויהיה ראשון לספרים רבים נוספים, שיעשירו את עולם ההלכה היהודי בזווית שנחסכה ממנו דורות רבים מדי . חיותה דויטש, נווה דניאל
|
|