|
|
עמוד:11
מס פחמן והמתווה המוצע בישראל 11 יתר על כן, האיחוד האירופי החל בהפעלת מנגנון מיסוי גבולות ( CBAM ) שיביא להשתת מיסוי פחמן בפועל על חלק מהענפים המייצאים בישראל . המנגנון האירופי מיושם בהדרגה ויגיע להבשלה מלאה בשנת 2026 ( European Commission, 2023 ) . לפיכך, גם אם לא יוטל מס פחמן בישראל, ענפים מסוימים במשק הישראלי יהיו חשופים משנה זו למיסוי פחמן, אולם ההכנסות מהמס ייכנסו לקופת האיחוד האירופי ולא לקופת המדינה . עובדה זו מגבירה את הכדאיות המשקית של הטלת מס פחמן בישראל, שכן אם כבר מוטל מס כזה בשערי האיחוד, עדיף לגבות את הכנסות המס לקופת האוצר הישראלי . התועלת המשקית מהטלת מס פחמן היא לא רק צמצום הפליטות המזהמות ועלייה בהכנסות ממס, אלא גם, ובעיקר, השיפור הצפוי בכושר התחרות של המגזר העסקי הודות לתמריץ שיפעיל המס על החברות להסיט את פעילותן לפעילות המתבססת על אנרגיות נקיות יותר ומזהמות פחות . למעשה, המס יכווין את החברות בישראל לפעול למעבר לפעילות דלת פליטות, ובכך יתמרץ אותן לשפר את האטרקטיביות שלהן בשווקים הבינלאומיים . לצד האמור לעיל, חלק מענפי המשק, מהעובדים ומהציבור צפויים להיפגע מהטלת המס . אף שככלל מדובר בפגיעה שאינה משמעותית למשק, יש אוכלוסיות וענפי משק הצפויים להיפגע מהמס במידה רבה יותר . לפיכך, כדי להבטיח מעבר צודק למשק דל פחמן ולצמיחה כלכלית מכלילה ובת קיימא, יש לנקוט שורה של צעדי מדיניות לסיוע לאוכלוסיות ולענפים הצפויים להיפגע במיוחד מהשלכותיו של מס הפחמן . כדי שהמס יביא לתוצאות המיטביות, על הממשלה לבחון את מנגנון החלוקה מחדש של ההכנסות ממס זה, וכן לעודד מעבר מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות ( זוסמן ואחרים, 2021 ) . כך תתקדם ישראל לעבר יעדי הפחתת הפליטות שהציבה לעצמה, תשמור על כושר התחרות של המגזר העסקי, ותבטיח מעבר צודק לכלכלה דלת פחמן שלא ישאיר מאחור את האוכלוסיות החלשות ( מה שעלול לערער את יציבות החברה והמשטר ) .
|
|