|
עמוד:11
התנהגות פרו – סביבתית בחיי הפרט 11 המחקר שהתגבש בעשורים האחרונים בפסיכולוגיה סביבתית ובכלכלה התנהגותית בהֶקשר הסביבתי, מלמד כי שמורה חשיבות רבה לכך שמדיניות המיטיגציה תתייחס לא רק לחסמים טכנולוגיים או רגולטוריים, אלא גם לחסמים התנהגותיים שמונעים מהציבור לשנות את דפוסי התנהגותו . כך למשל, גם אם עומדת לרשות הפרט חלופה תחבורתית ירוקה יותר מאשר נהיגה ברכב ממונע דלק ( כמו תחבורה ציבורית או רכב חשמלי ) , יכולים להתקיים חסמים התנהגותיים שמונעים ממנו לממש חלופה זו . . Gifford et al ( 2011 ) מציעים ארבעה שלבים לעיצוב כלֵי מדיניות שמטרתם להתערב בהתנהגות הפרט ולהשפיע על התנהגותו בהֶקשר הסביבתי : ( 1 ) בחירת התנהגות היעד . הצעד הראשון הוא בחירה בהתנהגויות שהמדיניות מבקשת לשנות . רצוי לבחור התנהגויות שיש להן השפעה גדולה על הסביבה . בהֶקשר זה יכול להתקיים שקלול תמורות ( "טרייד אוף" ) בין מידת הקושי לשנות את ההתנהגות לבין מידת ההשפעה הסביבתית הצפויה מן השינוי : מצד אחד, יש התנהגויות שקל לשנות אך השפעתן הסביבתית נמוכה, למשל כיבוי מתגי אור שלא בשימוש או מעבר לנורות חסכוניות באנרגיה . מצד אחר, יש התנהגויות קשות לשינוי אך השפעתן הסביבתית גבוהה, למשל ויתור על הרכב הפרטי ומעבר לתחבורה ציבורית . הבחנה חשובה נוספת היא בין התנהגויות חזרתיות להפחתת צריכה ( כמו כיבוי מתג האור ) , לבין התנהגויות חד-פעמיות שמערבות אימוץ של טכנולוגיה יעילה ( למשל רכישת נורות חסכוניות באנרגיה ) . ככלל, התנהגויות חד- פעמיות טומנות בחובן פוטנציאל גבוה יותר לחיסכון באנרגיה והן בדרך כלל אינן דורשות תחזוקה ומאמץ מתמשכים מצד הפרט . לפיכך התערבות בהתנהגויות חד-פעמיות היא בדרך בכלל בעלת השפעה סביבתית נרחבת יותר, וגם בעלת סיכוי הצלחה גבוה יותר מאשר התערבות בהתנהגויות חזרתיות . ( 2 ) זיהוי חסמים מפני שינוי התנהגותי . אחרי שנבחרת התנהגות היעד שברצוננו לשנות, נפנה לזיהוי החסמים שעומדים בפני השינוי . החסמים יכולים להיות ממגוון סוגים : פסיכולוגיים, מבניים, כלכליים או טכנולוגיים . לפיכך יש לנקוט שני צעדים : ( א ) חשוב לקבוע סדר עדיפויות ולבחון איזה מהחסמים הוא המשפיע ביותר לצורך הגדרה אפקטיבית של המדיניות ; ( ב ) בד בבד יש לברר מהי התאוריה ההתנהגותית שבכוחה להסביר את דפוסי ההתנהגות והחסמים העומדים בפני הפרט, כדי לאבחן איזו התערבות רצויה לצורך שינוי התנהגותו .
|
|