|
|
עמוד:9
. למעלה ממיליון טון זבל בעלי חיים, על בסיס משקל חומר יבש ) השווה לכחמישה מיליון טון זבלים גולמיים, או לכ 30 אלף טון חנקן ( . . מיליון ממ"ק שפכים, בעיקר מרפתות . . "מטרדים" מהם סובלים בעיקר השכנים הקרובים לאותה פעילות חקלאית . על פי התלונות למשרד לאיכות הסביבה, המטרדים הם בעיקר ריחות, זבובים, אבק ממשקי הודים ויענים ומסילואים ) מכלי תערובת ( בזמן המילוי . הבעיה העיקרית שלנו, והבעיה שבה מתמקדת גם פעילות המשרד לאיכות הסביבה בהקשר החקלאי, היא זיהום הקרקע וזיהום מקורות המים . בענף משקי בעלי החיים עיקר הזיהום הוא בחומר אורגני, חנקות ומלח . מבחינת פוטנציאל זיהום הסביבה בחומר אורגני, פרה אחת שקולה לעשרים בני אדם . זיהום המים בחומר אורגני נמדד בערכים המכונים צח"ב ) צריכת חמצן ביולוגית, והיא יחידת מידה המבטאת בעקיפין את כמות החומר האורגני במים . היא יכולה להיות מוחלטת, לפי קילוגרם צח"ב, או יחסית, המראה את ריכוז החומר האורגני במים לפי מיליגרם לליטר ( . כדי לסבר את האוזן, פרה מפרישה שווה ערך ל 1 ק''ג צח"ב ליום . בן אדם מפריש שווה ערך ל 50 גרם . אם יש לנו למעלה מ 300,000 ראשי בקר בישראל, חלב ופיטום, קיימים עוד שישה מיליון ''תושבים וירטואליים" שחיים פה בארץ הזאת בינינו, שהשפכים שלהם זורמים ומחלחלים כמעט כולם באין מפריע ) המספרים מעוגלים לצורך ההמחשה ( . התקן הישראלי למי שתייה מתיר ריכוז עד של 90 חלקים למיליון ) PPM ( חנקות במים . על פי סקר ממאי ,1998 כ 0 / < י 13 מהבארות בארץ, רובן באקוויפר החוף, לא עומדות בתקן זה, ולמעשה המים פסולים לשתייה . אם נשווה את התקן שלנו עם התקן האירופי, שעומד על 45 מ''ג חנקות לליטר, אנחנו נצטרך לפסול 0 / 630 מהבארות באקוויפר החוף . ניתן לקשור את ריכוזי החנקן לפעילות חקלאית . באזורי רפת מובהקים, כמו באר טוביה וכפר ויתקין, ריכוזי החנקות במי הבארות גבוהים עד כדי כך שלא ניתן להשתמש בבארות לשתייה . מלחים נכנסים למי אקוויפר החוף בעיקר כתוצאה של שאיבת יתר, אך גם מחלחול שפכים ) סניטריים, תעשייתיים וחקלאיים ( המכילים מלח, וגם מהשקיה בקולחין . כדי למנוע את בעיית זיהום הסביבה של הרפתות התגבש במשרד לאיכות הסביבה הדגם של רפת בועה . על פי הדגם, יש לנתק מגע בין הרפת לבין הסביבה . יש לבודד את הרפת ממי גשם נקיים שיורדים עליה או ניגרים על פני הקרקע מהמעלה לתוכה באמצעות סככות ומרזבים, שיפנו את המים הנקיים החוצה, ובאמצעות תעלה או סוללת הטיה במעלה הרפת, שתמנע מהנגר לגרוף
|
|