|
|
עמוד:12
12 הסביבה בכלל . שמינית מאספקת המים שלנו ) 0 / 120 ( מבוססת על השבת קולחין . הצפי הוא שהשימוש בקולחין בחקלאות ילך ויגדל, מכמות שנעה כעת סביב 400 מלמ"ק ) מיליון מטר קוב ( לשנה לכמות של 650 מלמ"ק בשבע או שמונה השנים הקרובות . כמות זו תעלה אפילו על כמות המים השפירים המסופקים לחקלאות, כך שתשומת המים העיקרית בחקלאות תהיה מהקולחין . לפיכך, לאיכות הקולחין תהיה השפעה מכרעת על החקלאות . הטיפול בשפכים במדינת ישראל, מבחינת תקציבים ומבחינת סמכויות חקיקה, אינו בסמכות המשרד לאיכות הסביבה . הנושא בבעיה : מתוך 430 מלמ"ק שפכים לשנה שאנחנו מייצרים, כשליש לא מגיע לשימוש בחקלאות, הן מפני שאיכות הטיהור אינה מספקת והן מפני שאינם מגיעים כלל למתקן טיהור אלא פשוט נספגים בבורות ספיגה או מוזרמים למערכות ביוב שנגמרות ללא פתרון קצה : צינור השופך אותם בלא שהם מטופלים . למזלנו המספרים האלה הולכים ומצטמצמים . אחת הבעיות הקשות של השימוש בקולחין היא המלחת קרקע ומקורות מים . מיחזור מים ) השבת קולחין ( נעשה דרך טיהורם במתקני טיהור . מכיוון שמתקני הטיהור אינם מסוגלים להרחיק את המלח מהמים, הרי שבכל מחזור של שימוש מתווספת עוד כמות של מלח למים . השקעה בטיפול מתקדם יותר, "טיפול שלישוני", תאפשר להרחיק גם מינרלים מהמים . כרגע מתקני הטיהור מרחיקים בעיקר את החומר האורגני . חלקם מרחיקים גם נוטריאנטים כמו חנקן בתהליכי דהניטריפיקציה . מי האספקה עומדים על רמה של 250 מ"ג / ליטר כלורידים, ושימושם בעיר ובתעשייה מוסיף להם עוד 100 מ"ג / ליטר מלח, כך שאנחנו מקבלים קולחין עם 350 מ"ג כלורידים לליטר . אנו נשענים על אותם מקורות שהכמות בהם מוגבלת ועושים שימוש חוזר באותם מים שוב ושוב, כשכל ''סיבוב" מוסיף מלח למים . התיאור הזה הוא קצת ציורי, אך בגדול זהו העיקרון, וניתן לראות שריכוזי המלח במקורות המים הולכים ועולים . הנזקים כתוצאה מהשקיה בקולחין מלוחים הם ברורים . כדי לתקן את המצב הזה, מתקנים תקנות . אחת מהן קשורה לסילוק מלח שלא דרך מערכות הביוב אלא באמצעות פינוי תמלחות לים . השיטה דורשת הפרדת זרמים באותם עסקים או באותן פעילויות שמייצרות תמלחות, כמו תעשיית הטקסטיל, תעשיית העופות ) הכשרה ( , תעשיית החלב ) מי גבן ( ותעשיית המזון בכלל, שנשענת מצדה על התוצרת החקלאית . קיים פער גדול מאוד בין כמויות המלח הנצרכות בשנה, 90 אלף טון, לבין הכמויות שהמשרד לאיכות הסביבה מצליח להביא לסילוק לים בכל שנה, פחות מ 20 אלף טון . הפער הוא די גדול, וברור שאותם 70 אלף טון לא נאכלו עלידי אוכלוסיית הארץ ) האנושית ( ואף לא עלידי המקנה . בדרך כלשהי הם הגיעו לשטח וכך גם אל
|
|