מאת העורכים

עמוד:6

מאת העורכים את מושבי העולים שהוקמו באותן שנים . על אף מחויבותם הערכית הגבוהה נתקלו צעירים אלו לא פעם בהתנגדות, בחוסר שיתוף פעולה מצד העולים ובקשיים שנבעו מן המרחק התרבותי בינם לבין העולים . עם זאת, טוענת הכהן כי במבט לאחור ניתן להבחין בתרומתו של המפגש הזה לעיצובם העתידי ולהצלחתם היחסית של מושבי העולים . אלי צור דן בכישלונן של התנועות הקיבוציות לקלוט לתוכן את העלייה ההמונית, כפי שהוא בא לידי ביטוי בוויכוח שהתנהל בין דוד בן­גוריון לראשי התנועות הקיבוציות בשנת 1950 . מאמר זה מאיר את הפרדוקס העולה מתגובתן של התנועות הקיבוציות לשאלת קליטת העלייה . בתגובתן באה לידי ביטוי ההתנגשות בין שני עקרונות היסוד שהנחו אותן עד לאותה עת : קליטה מתמדת ) ובקיבוץ המאוחד ­ 'קליטה לא סלקטיבית' ( ושימור ייחודן הרעיוני והחברתי . מצד אחד נדרשו התנועות הקיבוציות כמייצגות החברה החלוצית להירתם לצורך הלאומי ולקלוט במהירות ציבור עולים רב, אך מצד אחר הן הבינו כי היענות לקליטת שיעור גדול של עולים, שאינם מזדהים עם מטרותיהן, תצריך אותן לוותר על אופיין האידאולוגי . חלקו השלישי של הקובץ יוחד לדיון בהיבטים חברתיים וכלכליים, ונבחנים בו שני תחומים : הראשון ­ תהליכי גיבושה החברתי של ההתיישבות השיתופית, עיצובה כמערכת שוויונית והתמודדותה בשאלות ייחודה וזהותה העצמית, והשני ­ כלכלה, ניהול וארגון כגורמים שהשפיעו על עיצובן של מסגרות ההתיישבות השיתופיות . יונינה טלמון­גרבר בחנה במאמרה, הנחשב לאחד מאבני היסוד במחקר הסוציולוגי של הקיבוץ, את משמעותה של ההסתפקות במועט בעיני היחיד בקיבוץ אל מול תהליך השתנות הדפוסים האידאולוגיים בחברה הקיבוצית . בין השאר היא הצביעה על העובדה כי ערעור מעמדה של השליחות החברתית והאידאית הקשה על היחיד לקבל עליו את המגבלות שנקשרו בערכים האסקטיים ) סגפניים ( שהיו חלק ממערכת חייו . שני מאמרים בקובץ זה דנים בייחודו של החינוך המשותף בקיבוץ : שמעון רשף מציג תמונה מקיפה ומעמיקה של תקופת ראשית יצירתו של החינוך המשותף ודן בתהליך גיבושה הראשוני של המחשבה הפדגוגית במערכת החינוך הקיבוצית . יחזקאל דר בוחן את מסגרות החינוך הקיבוצי מזווית רטרוספקטיבית ודן בשינויים שהתחוללו בהן עד לשנות התשעים של המאה העשרים . במאמר נבחנים העקרונות שעמדו בבסיסו של החינוך הקיבוצי אל מול התמורות החברתיות והרעיוניות שחלו בחברה הקיבוצית . יובל דרור עוסק במערכת החינוך של זרם העובדים ובוחן את יחסה לשואת העם היהודי בשנים 3491­ 1948 . במסקנותיו הוא מציין כי תגובותיו של זרם העובדים לשואה בזמן התרחשותה היו מועטות ובאו באיחור . מצב זה החל להשתנות ערב מלחמת השחרור, ותפנית ממשית ביחס לשואה חלה רק לאחר משפטו של אייכמן, בשנות השישים של המאה הקודמת . שני מאמרים עוסקים ביחס שבין התרבות היהודית לבין מסגרות החיים הסוציאליסטיות : מוטי ז ע י ר א בוחן את זיקתה של ההתיישבות העובדת לתרבות היהודית ואת ההקשרים הסמויים שבין התרבות החלוצית המתהווה לבין עולם המושגים התרבותי­המסורתי . הוא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא