|
עמוד:6
יש לחברה מסורות ושיטות שונות להכנת האדם למעבר משלב אחד בחיים למשנהו, וזאת באמצעות מוסדות החברה . בעיקר, באמצעות ח < נוך הדור הצעיר על ידי המערכות המשפחתיות ועלידי מערכת החינוך הפורמלי, לקראת מילוי התפקידים החדשים המצפים להם, ככול שהם מתקדמים ברצף החיים כגון, תפקידי לימוד והכשרה, מעמד בחיים, הקמת משפחה, המשכיות הדורות וכר . הזקנים של היום הם הצעירים של תמול שלשום ובהם ובסגנון זיקנתם משתקף החינוך שהם קיבלו בעבר . לא פחות מכך הצעירים של היום הם הזקנים של המחר, ובזיקנתם ישקפו הם את החינוך שהם מקבלים היום, בהכנתם למילוי תפקידים וסגנון חיים בזיקנתם, שבוא תבוא ותתמשך ותתארך . אולם, ההכנה לזיקנה מפגרת עדיין פיגור רציני, לנוכח הוודאות המוחלטת שהרוב המכריע של הצעירים של היום יחיה חיים ארוכים . גרונטולוגים בכל הארצות, כולל ישראל, מצביעים על פער מדאיג בין סבירות גבוהה של זיקנה ממושכת לבין חינוך והכנה לזיקנה בדרגה נמוכה . המאמץ המושקע בתחום זה ע"י החברה אינו מספיק, לא בדור הביניים לא בדור הבוגרים, וגם לא אצל הנוער והילדים, העוברים את תהליך השחבור במערכת החינוך הפורמלי ברמותיו השונות . אמנם, חל שינוי לטובה בארצות רבות בחידוד ופיתוח המודעות לחשיבות החינוך לקראת הזיקנה . "הגרונטולוגיה החינוכית" יכולה לרשום לזכותה התקדמות עיונית ומעשית בתחום זה, אולם, הפער בין הנחוץ לבין הקיים עדיין ניכר . הבעיה אינה בהוראת גרונטולוגיה כגוף ידע פורמלי, אלא באינטגרציה של מרכיבי הזיקנה השונים בתוכן הלימודים . רצוי לחשוף את התלמידים הצעירים, על רמותיהם השונות, לחוויות לימודיות מגוונות העוסקות במושג של חיים ארוכים, זיקנה, התייחסות לאנשים זקנים, יחסים בין הדורות, הזיקנה כחלק טבעי של רצף החיים : כתקופה שיש בה מן הטוב ומן הקשה, שיש בה הצטברות ניסיון וחוכמת חיים וגם תלות בדורות אחרים, שיש בה משימור הקיים והתחדשות בלתיפוסקת .
|
אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל
|