הקדמה

עמוד:10

אותם, ככל שהוא מסוגל, אם משום שהוא מכיר באחריותו החלקית להסתבכות, ואם משום שהוא לא יכול להרשות לעצמו התמוטטות של יישובים . דפוס זה יצר במהלך השנים "אילוצי תקציב רכים'', כביטויו של הכלכלן ההונגרי קורנאי, כלומר ביטחון שגם אם יישוב יסתבך פיננסית, יחלץ אותו הממסד מצרותיו . כך נוצרו נטיות של חוסר זהירות ואף חוסר אחריות שהיו עתידות לתרום להתמוטטות הפיננסית של ההתיישבות בסוף שנות השמונים, כאשר שוב ושוב הומצאו שיטות והוקמו מערכות שיבטיחו כי מה שהיה ­ שוב לא יהיה . סיפורה של מערכת האשראי המרוכז שונה מאלה של מערכות שקדמו לה . ראשית, בשל הממדים חסרי התקדים של המאמץ ההתיישבותי שאפיין את תחילתו של העשור הראשון, שנעשה בלא מימון מתאים, והותיר יישובים רבים עם חובות כבדים . המדובר היה לא רק ביישובים הצעירים שזה עתה הוקמו על ידי המחלקה להתיישבות, אלא גם ביישובים ותיקים שהסתבכו עקב פיתוח כלכלי וצרכני ללא מימון מתאים . שנית, סיפורה של מערכת האשראי המרוכז שונה משום השגשוג היחסי שאפיין את מדינת ישראל בראשית שנות השישים, שגשוג שאפשר לה לטפל ביתר יסודיות בחובות היישובים, מכפי שטיפלו בחם בשנות החמישים . הוא שונה גם בשל העוצמה הרבה שהייתה להתיישבות ולארגוניה, בעיקר לארגונים הארציים של הקיבוצים, בראשית שנות השישים, כשהם זכו למעשה למעמד של "ארגוני­צמרת", כלומר לשותפות מלאה בניהול החקלאות ע"י המדינה . מנהיגיהם שותפו ישירות כפקידים בכירים במשרד החקלאות, אפילו בחלוקת כספי המדינה ליישובים במסגרת שיטת "האשראי המרוכז", כלומר, מערכת "ניאו­קוופורטיסטית", המשתפת רשמית ארגוני­צמרת של קבוצות אינטרסים חשובות בקביעה המדיניות ובניהול העניינים השוטפים . שיטת האשראי המרוכז נחלה הצלחות בראשית דרכה . היא שיפרה את המצב וגם את סדרי המנהל במספר קיבוצים, אלא שעם הזמן פחתה האפקטיביות שלה . סכומי הכסף שזרמו דרכה פחתו, 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא