|
|
עמוד:12
12 אברהם פווין "בתנאים זהים אפשר לצפות שקהילות המבורכות במלאי גדול של הון חברתי יהיו בטוחות יותר, נקיות יותר, בריאות יותר, נאורות יותר ומנוהלות טוב יותר, ובררךכלל 'מאושרות' יותר מקהילות שרמת ההון החברתי שלהן נמוכה . כל זאת מפני שחבריה מסוגלים ליזום תכניות שמשרתות את האינטרס הציבורי, להשגיח הדדית על התנהגות ללא הוצאות גבוהות, לאכוף קיום הסכמים, להשתמש ביעילות במשאבים הקיימים, לפתור סכסוכים באופן ידידותי ולהיענות לצורכי האזרחים במהירות" ) : 1998 Woolcock, 155 ( . הון חברתי מתייחס לעקיבות ) coherence ( הפנימית של החברה בתחום החברתי והתרבותי, לנורמות ולערכים המווסתים את פעולות הגומלין בין האנשים ולמוסדות שבהם משובצות פעולות גומלין אלה . הון חברתי הוא הדבק המחזיק את החברות ובלעדיו לא תיתכן צמיחה כלכלית או רווחה אנושית . בלי הון חברתי תתמוטט החברה כליל, ויש היום בעולמנו כמה דוגמאות קיצוניות ועצובות לכך ) Serageldin, 1998 ( . היציאה מן המשבר דורשת הפעלת משאבים פיננסיים ואנושיים חיצוניים ופנימיים . יתר על כן, האפשרות לקבל עזרה מבחוץ ולנצל אותה כראוי תלויה לא מעט ביכולת לגייס את חברי הקהילה, שהם המשאב ומקור הכוח העיקרי העומד לרשותו של היישוב, לצמצום בהוצאות ולפעילות רבתחומית מוגברת כדי להגדיל את ההכנסות . השאלה העומדת על הפרק בפני כל יישוב ובפני הגורמים שיכולים להושיט עזרה היא, באיזו מידה הקהילה מסוגלת לגייס מתוכה את הכוחות הנחוצים כדי להיחלץ מן המשבר ? המטרה המרכזית של המחקר היא פיתוח כלי להערכת יכולתם של התושבים לשתף פעולה ביעילות לטובת הכלל ולתועלתם ההדדית . ובמילים אחרות, מהי רמת ההון החברתי של היישוב .
|
|