מבוא

עמוד:11

הפועלים, באירועים ובהתרחשויות המסעירים ) סיעה ב', הפילוג במפא"י, הקמת התנועה לאחדות­העבודה ( , במערכות הזמן החברתיות והמדיניות ­ מעורבות זאת מתוארת בפרק על הקיבוץ והמפלגה . סלע­מחלוקת בעל ערן מכריע לקיומו של הקיבוץ המאוחד היוו תחומי פעילותו וסמכותו . בויכוח זה התנגשו שתי השקפות מנוגדות זו לזו . ההשקפה הבסיסית האחת אמרה כי הקיבוץ, כתנועה חלוצית לבניית ישובי עובדים קיבוציים, מתוך זיקה להסתדרות ובמרותה, זכאי לפתח פעולה עצמאית ורחבה ככל האפשר ההכרחית להגשמת רעיונו ולבנין ישוביו . לשם כך עליו להקים ועדות ומוסדות להדרכה משקית, חברתית וחינוכית . ­ להכשיר פעילים, מדריכים ושליחים בשדות המשק, החברה והחינוך,­ לפעול במסגרת ההסתדרות בנוער בארץ ובתנועה החלוצית בגולה, וכיוצא בזה . ואמנם, הקיבוץ היה הראשון בין הזרמים ההתישבותיים אשר הקים מערכת מכשירים ומפעלים, כגון מכשיר כספי ברשות עצמו ) קרן הקיבוץ ( , ארגון קניות, במות בכתב ) "מבפנים", "צרור­מכתבים" ועוד ( , הוצאת­ספרים וכן גם פעולה סמינריונית, משקית ורעיונית להכשרת פעילים ושליחים לתנועת "החלוץ" . בהתאם ליסוד של חופש ההגדרה הפוליטית במבנהו של הקיבוץ, היו הסמינרים מתוכננים על פתיחות להסברה רעיונית­פוליטית של כל המפלגות הציוניות­הסוציאליסטיות . ההשקפה האחרת גרסה כי שומה על הקיבוץ לטפל אך ורק בשאלות משק וחברה פנימיות של ישוביו, ואילו בריבוי הפעילויות החורגות מתחומים אלה יש משום הצרת רגלי המרכז החקלאי וההסתדרות, פגיעה בסמכותם וסכנה לשלמותם . השקפה זו מצאה ביסוס רחב, בכתב ובעל­פה, על­ידי ב . כצנלסון ושימשה יסוד לתביעת איחוד של הקיבוץ המאוחד עם חבר­הקבוצות אשר עמדתו של ב . כצנלסון היתה מקובלת עליו . עתה, ממרחק שנים רבות, ניתן לבחון את מידת התקפות בשתי ההשקפות האמורות : מוסדות ומכשירים, שהקיבוץ המאוחד הקים ובנה כנובעים מרעיונו ומדרכו ההתישבותית­החברתית, הוקמו כעבור שנים על­ידי כל הזרמים ההתישבותיים והאחרים בלחצה ובתוקפה של המציאות . הזרמים הקיבוציים האחרים ואף ארגון המושבים, ביניהם כאלה אשר בזמנו התקוממו נגד פעילותו ה"חורגת" של הקיבוץ, יצאו בעקבות הקיבוץ והקימו מוסדות עצמאיים, כגון מכשיר כספי, ארגון קניות, במה בכתב וכיוצא בזה . באמצע שנות השלושים החריף מאוד הויכוח בשאלת האיחוד הקיבוצי . הוא הועתק לשדה המפלגה ) מפא"י ( ונהיה לתביעת רוב המפלגה כלפי הקיבוץ המאוחד ולנקודת­המוצא להתקפה על הקיבוץ, בטענה כי בעצם קיומו העצמאי כגוף ארצי עליו האחריות לקיום "הגושים" ההתישבותיים ( דבר המהווה גורס שלילי ומפורר בהסתדרות ובמפלגה . אל מרכז המערכה הזאת הוטל משקלן של הופעות ברל כצנלסון שראה, לדבריו, באיחוד הקיבוץ עם חבר­הקבוצות צורך פנימי של הקיבוץ וגס נקודת­מוצא לתיקון הפגמים בהסתדרות . * שאלות המחלוקת בתוך מפא"י חצו גם את החברים בקיבוץ ובישוביו . חלק ניכר מבין החברים שמר אמונים להנהגת המפלגה והזדהה עם דעותיה ועמדותיה . תוך החרפת הויכוח בשאלת האיחוד עם חבר הקבוצות באה התלכדות נוספת של חברים בתוך הקיבוץ, וסימן­קריאה זה, התביעה לאיחוד עם חבר­הקבוצות נעשה למרכיב המרכזי, בצד נקודות­מחלוקת אחרות, בהתארגנות האופוזיציונית בתוך הקיבוץ אשר היתה, לאחר­מכן, לארגון סניפי מפא"י בקיבוץ המאוחד . היו חברים אשר בחתירתם לאיחוד כזה לא נרתעו אף מלסכן את שלמות הקיבוץ על­ידי קריאה לאיחוד, תוך עקיפת הארגונים הקיימים ומוסדותיהם . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא