מבוא

עמוד:12

אירופה . נדרשה אז פעילות הצלה וסיוע רבת היקף . ההגירה והעלייה לארץ נראו כמוצא מהמשבר וסיכוי לחיים חדשים . מאז תום המלחמה ועד ראשית 1921 התכנס הוועד הפועל הציוני שלוש פעמים ודן במדיניותה של ההסתדרות הציונית לאחר הצהרת בלפור והשינויים המדיניים בארץ­ישראל . הוא הכין תכניות לגיוס משאבים כספיים לשיקום היישוב, לחידוש ההתיישבות והפעילות ולקליטת עולי העלייה השלישית, שהגיעו לארץ החל משנת 1919 . 5 בשנים 9191­ ,1920 עקב התמורות המדיניות בארץ­ישראל ומתוך ערנות דרוכה למשמעותם של האירועים בגולה, חלו תמורות במערך המפלגתי בקרב ציבור הפועלים והאזרחים . נוסדה אחדות­העבודה; 6 מפלגת הפועל­הצעיר הקימה את ההתאחדות העולמית של מפלגותיה בגולה ובארץ, בוועידה העולמית בפראג; 7 הברית העולמית של פועלי­ציון שיגרה לארץ את משלחתה, שהכינה את תכניתה לקליטת מיליון עולים בעשור הקרוב ול"התיישבות בהמון על יסודות קואופרטיביים"; 8 נוסדה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ­ישראל; הוקמה הסתדרות האיכרים; נערכו הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה והחלה פעילות כלכלית חדשה . עם כינונו של הממשל האזרחי הבריטי, והתקוות שעורר הרברט סמואל "הנציב הראשון ליהודה", נדמה היה שיוכשרו התנאים לקליטתם של אלפי יהודים, ביניהם הצעירים הרבים שנהרו אל מרכזי העלייה ­ וינה, ורשה, טרייסט וקושטא ­ ותבעו את אישור זכאותם לעלות . ראשוני העלייה השלישית חתרו לארץ מבלי לשעות לסכנות שבדרכים, לאזהרותיה של הנהלת ההסתדרות הציונית וההגבלות של הממשל הצבאי הבריטי . 9 רבים מן העולים היו חברי החלוץ, צעירי­ציון והשומר­הצעיר ­ מרוסיה, פולין, גליציה וליטא . בקליטתם של צעירים אלה טיפלו מוסדות היישוב וועד הצירים . מפלגות הפועלים, ששליחיהן פעלו אז בענייני העלייה בחוץ לארץ, הדריכו את העולים וסייעו להם . הן החשיבו את קליטתם למשימה ציונית, יישובית ומפלגתית . העלייה הלכה וגאתה : עד סוף 1920 עלו לארץ עשרת אלפים איש ובחודשים ינואר­יולי 1921 עלו עוד 4500 איש בקירוב . 10 רובם הוגדרו כעולים­עובדים, הזקוקים לעבודה מפרנסת מהיום הראשון לבואם ארצה . מיעוטם נקלטו כעובדים זמניים, בקבוצות ובעבודה מזדמנת, ונעזרו בהקצבה הראשונה של ועד הצירים, אך לרובם חסר מקום עבודה יציב לאורך זמן . הסיכוי להשגת עבודה לעולים, כמו גם לפועלים הוותיקים המובטלים, היה בעבודות הציבוריות, שבוצעו על ידי המינהל הצבאי הבריטי . עבודות אלו בוצעו על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי הפיקוד הצבאי הבריטי בקהיר : "לאפשר רק עבודות הנחוצות לצבא או המספקות צורך חיוני של האוכלוסיה" . 11 הפיקוד גייס אלפי פועלים מצריים בגדודי עבודה צבאיים, שהתלוו לצבא הבריטי בבואו לארץ והועמקו בעבודות ציבוריות, בבנייה ובשירותים . סלילת כבישים חדשים, או תיקונם של קיימים, היו בין העבודות הרבות שבוצעו על ידי הממשל החדש, 12

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר