דרך זו הלכתי בה

עמוד:6

ומול עיני מרצדים על מירקע קטן קווים ונקודות ועקומות עולות ויורדות שנועדו להמחיש לרופאים ולאחיות שטיפלו בי כיצד מפרכס ומפרפר לבי החלש . את שעת חולשתי זו ניצל אותו "סיטרא אחרא" ושוב העתיר עלי דברים : "נו, מה תגיד עתה ? מה תדע ההיסטוריה עליך ועל מעשיך ? הן רק אנוש אתה, בךתמותה ככל באי­עולם, והרי זו ממש ההזדמנות האחרונה לגולל את סיפורך . תבטיח לעצמך ולי, כי אם תיחלץ מכאן בשלום תספר את סיפורך" . אני מעיד עלי שמים וארץ ואת כל הרופאים והאחיות שטיפלו בי אותה שעה, כי אז, בעודני בולע כל מיני גלולות, נבצר ממני להתגונן בפני ה"בעל דבר" שלי . בקיצור ­ הוא סחט ממני הבטחה, כי אם אצא בשלום מעסק ביש זה ואשוב לקרית­חיים ­ אתיישב ליד שולחני בבית אשר זה עתה השלמתי אותו כמעט במו­ידי, ואעלה את זכרונותי על הכתב . כל חיי נהגתי לקיים הבטחותי, לא כל­שכן עתה ­ בערוב יומי . מה שצרור בדפים אלה ­ הוא פרי הבטחתי, ואין לי אלא בקשה אחת מהקורא ­ שיתחשב בנסיבות . . . י . ש . 1984

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא