הקדמה

עמוד:13

הקדמה 13 בעזרתו של שחורי אנחנו מתוודעים מזוויות ייחודיות לכמה וכמה אישים : הוא מספר על שמעון רוקח ויוזמתו להקמת לשכת שער ציון של בני ברית בנווה צדק ב- 1890 ועל 'מלחמת שלוש ברוקח או מדוע הוביל ישראל רוקח להדחתו של משה שלוש מראשות עיריית תל אביב ? ' ; הוא גואל את זכרו של עקיבא אריה וייס – 'המייסד האלמוני של תל אביב' ; ומציג את השירותים שהציע ז'בוטינסקי להקמת הנמל בתל אביב . פרשת היחסים בין ז'בוטינסקי לדיזנגוף זוכה לכותרת יצירתית, הנושאת את שמו של צומת המוכר לכל תל אביבי ולישראלים רבים : 'ז'בוטינסקי פינת דיזנגוף' . דיזנגוף, ראש העיריה הראשון ורב הפעלים, זוכה לכמה וכמה מאמרים, ובהם 'דיזנגוף – לא רק שם של רחוב, או דיזנגוף – הדיקטטור הגדול' ; 'דיזנגוף רוצה להקים מוזיאון – מגיבוב יצירות ושנור לראשיתו של מוזיאון' . מסקרן לקרוא מדוע 'דיזנגוף חוטף מכות' ולהציץ אל מאחורי הקלעים של ועדות השמות של תל אביב בארבעים השנים הראשונות של העיר, ולגלות, בין היתר, כיצד גינת חיים נחמן ביאליק הייתה לגינת קריית מאיר ( דיזנגוף ) . ואם בענייני אתרים ברחבי העיר עסקינן, שחורי מוליך אותנו לסיפור יסודה של שכונת נווה שאנן, שהייתה הנווה של תל אביב והפכה לחצר האחורית ; מאפשר לנו להציץ לכרם התימנים ולהכיר את ראשיתו של שוק הכרמל ; וכקינוח אפשר לקרוא על "מחשבות אוטופיות בייסוד תל אביב : מעיר גנים לכרך סואן", אוטופיה שהתגשמה מעל ומעבר, ועולה השאלה אם תכונותיה האוטופיות אכן נשמרו . דומה שאקטואלי עד היום הוא מקבץ המאמרים העוסק בתשתיות הפיזיות ובשירותים בתל אביב : ראשית התחבורה הציבורית בעיר ; ראשית מכבי האש ; מהפכת החִשמול ; תולדות התפתחותה של מערכת הבריאות בעיר העברית הראשונה ; ולא נעדר – מקומה של מלחמת השבת של תל אביב . יש בספר עוד כהנה וכנה מאמרים שכל אחד מעניין בזכות עצמו, וכולם יחד הם אוצר בלום ועשיר של אנקדוטות, אירועים ותהליכים . הספר חושף בפנינו את מכמניה של העיר, הגלויים והנסתרים, אלה מן העבר והעכשוויים, וכמו דוחק בקורא לא להסתפק בקריאה, אלא ללכת ברחובותיה ובסמטאותיה של העיר ולהתבשם מהעושר האנושי והתרבותי שהיא התברכה בהם . אביבה חלמיש

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא