|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 204 | מבנה חדש לממשלה הרשויות, ובפגיעה באמון הציבור בעקבות חוסר יציבות ממשלתית ובהיעדר נראות ציבורית ואחריותיות פוחתת . המחקר סוקר את הכישלונות להפחית את מספר השרים והמשרדים לאורך השנים, ובעיקר בשלושת העשורים האחרונים, ועומד מקרוב על התכתיבים והאילוצים הנגזרים מהממד הפוליטי והקואליציוני בכל הקשור ליכולת להרכיב ממשלות ולספק תפקידים מיניסטריאליים לחברי הממשלה . על בסיס התובנות האלה, המחקר מעמיד דגם עדכני המבוסס על זיהוי נקודת האיזון שבין קשיחות ויציבות מבנית לבין גמישות פוליטית . המודל המוצע משלב בין הצורך לחזק את יכולות התפקוד ואת המקצועיות של השירות הציבורי, לבין ההכרח לשמור על מרחב תמרון אפקטיבי עבור המערכת הפוליטית להרכיב ולשמר את המבנה הקואליציוני . לשם כך כולל המחקר שני מהלכים מרכזיים : הראשון, גיבוש המלצה מעודכנת למבנה הממשלה בישראל, ובו פירוט מלא של מספר משרדי הממשלה והרכבם . והשני, המלצה על דגם פוליטי של תפקידי שרים שבמסגרתו נשמרת היכולת לממש את ההיבטים הנדרשים בהקמת הקואליציה . שני המהלכים האלה מהודקים יחד להצעה שלמה ומלאה למבנה הממשלה בישראל . מחקר זה הוא המחקר המתקדם, המנומק והמפורט ביותר שנערך עד כה בנושא מבנה הממשלה, והוא כולל חידושים ועדכונים רבים באופן שבו טופל נושא מבנה והרכב המשרדים ומודל השרים . ה ה מ ל צ ו ת ה ע י ק ר י ו ת ו ה ח י ד ו ש י ם ה ע י ק ר י י ם 1 . מ ס פ ר מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה ה ר צ ו י ו ה ר כ ב ם — ה מ ל צ ה ע ל 0 2 מ ש ר ד י ם ( 9 1 מ ש ר ד י ם + מ ש ר ד ר א ש ה מ מ ש ל ה ) במחקר זה גובש בפעם הראשונה מודל ניתוח המבוסס על בחינת הצורך במשרדי ממשלה בדרך של bottom up — כלומר, המחקר אינו ממליץ על צמצום ואיחוד "פשטניים" של משרדי הממשלה, אלא בוחן את "זכות קיומו"
|
|