|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 204 | מבנה חדש לממשלה יש לכך סיבות רבות, ותיקון השירות הציבורי צריך להיות פרויקט ארוך טווח . עם זאת, כמה צעדים חייבים להינקט מיד כדי שתהליך השיקום יוכל לצאת לדרך . הנושא הראשון, ש אינו מעניינו של מחקר זה, הוא מינוי הבכירים בשירות הציבורי . הצעד הראשון בשיקום השירות הציבורי חייב להיות החלטה על מינויי בכירים מקצועי, נטול שיקולים פוליטיים ואחרים, כלומר מינוי של מי שרואים לנגד עיניהם אך ורק את האינטרס הציבורי ואת חובתם לסייע לממשלה לממש את מדיניותה . הנושא השני, ובו מתמקד המחקר שלפניכם, הוא מבנה הממשלה . אין מחלוקת שהממשלה בישראל גדולה מדי ומסורבלת מדי, ושיחידותיה מפוצלות בין משרדים רבים מדי — ושכל אלו פוגעים באפקטיביות וביעילות של עבודתה . ייחודו של מחקר זה הוא בהעמקה ובירידה לפרטים . במחקר זה צללו החוקרים לעומק המבנה הממשלתי, למדו את צורת העבודה והמליצו על מבנה ממשלה רזה יותר, יעיל יותר ומותאם לאתגרים העומדים לפנינו . על בסיס מיפוי מקיף ומדוקדק של משרדי הממשלה החוקרים מציעים לצמצם את מספר המשרדים ל- ,20 ובתוך כך לערוך ארגון מחדש של תחומי האחריות שלהם . אף שאיני תמים דעים עם החוקרים בנוגע למספר הכולל של המשרדים ותחומי האחריות של כמה מהם ( ראו הערותיי בעמ' 104 ) , אני סבור שנעשה כאן מאמץ מיוחד במינו לשרטט את מבנה הממשלה הרצוי . בעיניי, יישום המלצות אלו צריך להיות בעדיפות גבוהה של כל ממשלה שתכהן בישראל בשנים הקרובות, ועליה לשקול לשריין זאת ברוב מיוחד הגדול מ- 61 חברי כנסת, כדי שיהיה ברור שמבנה ממשלה זה אמור להיות קבוע ולא להשתנות בכל ממשלה לפי הצרכים הקואליציוניים . בעת הגדרת הרוב הדרוש לשם שינוי מבנה המשרדים יש להביא בחשבון גם את הגמישות הנדרשת בהקמת משרדי ממשלה אל מול אתגרי המציאות העשויים להשתנות מעת לעת . נוסף על צמצום משרדי הממשלה וארגונם מחדש, מחקר זה מציע גם לאפשר מינוי שר שני במשרד, מתוך הבנה שמדובר בצורך פוליטי שלעיתים נכון להציע כלי שייתן לו מענה . עם זאת, אני רואה לנכון להדגיש שפתרון נכון ושלם הרבה
|
|