|
|
עמוד:10
10 מוסטפא כבהא | נחום קרלינסקי סיפור שטרם סופר . עם זאת, כל מחקר מושפע מההקשר הרחב שבו הוא מתקיים ומהביוגרפיה של כותביו או כותבותיו . הנושא שאותו בחרנו לחקור נשא משמעות אישית עמוקה עבור שנינו . להלן דברים של מוסטפא : בשבילי יאפא ( לב תעשיית הפרדסנות הערבית-פלסטינית לפני 1948 והנמל הימי המרכזי בארץ ) איננה סתם עיר רבת-שנים ששרידי בניינים עתיקים מעידים על עברה המפואר . יאפא היא העיר שעל סיפורי גדולתה, תפארתה, שווקיה העשירים, שפת ימה, מסגדיה וכנסיותיה השוכנים גב אל גב, סמטאותיה הצרות ורבעיה המודרניים החדשים גדלתי, בכפרי הקטן אום אל-קטף ( השוכן בוואדי עארה ואשר היה רחוק מכל סימני אורבניזציה ) . בילדותי התמוגגתי על סיפוריו של אבא אשר חי ביאפא כשזו הייתה בשיא גדולתה, בשנים 1934 - 1948 . משכו אותי במיוחד סיפוריו על הארומה המשכרת והמיוחדת של פרחי ההדרים בשיא פריחתם שהייתה אופפת את העיר במעטפת של ריח מבושם בחודשי האביב . לאבי, דאוד אבראהים כבהא ( 1913 - 1982 ) , היו עשרה גמלים שהובילו פחמים מאזורי ואדי עארה והרי אל-ח'טאף לערים טולכרם ויאפא . עם הזמן הוא פתח ביאפא חנות למכירת פחמים, שהיו אז מקור אנרגיה חשוב לחימום ולשימוש בבתי מאכל למיניהם ובמסעדות . את סיפוריו על אודות בתי הקפה, בתי הקולנוע והתיאטרון של יאפא סיפר לנו בלילות החורף הארוכים . הוא התגאה מאוד שנפל בחלקו להיות במופעים של הזמרים הנודעים אום כלת'ום ומחמד עבד אל-והאב כאשר אלה הופיעו ביאפא בשנות ה- 40 של המאה ה- 20 . את ביקורי הראשון ביאפא עשיתי בחברת אבי כשהייתי בגיל 8 . התאכזבתי מאוד כשלא מצאתי כמעט מאומה ממה שדמיינתי . ההסברים של אבא לא היו משכנעים ולא עזרו לי הרבה כי הם היו קצרים ועמומים . ביקרנו ביאפא ביקור משותף שני ואחרון לאחר
|
|