|
|
עמוד:14
14 נמרוד אלוני אבקש לסכם הקדמה זו לגבי המהות, הקסם וההבטחה של החינוך האלטרנטיבי כפי שהוא מיוצג על דגשיו ומגמותיו בספר שלפניכם . ה"אלטרנטיבי", בדומה ל"דיאלוגי", הוא אופטימיות והבטחה לחדש ולאחר, שאינו משלים עם סתמיות החיים, עם הקונפורמיות החברתית ועם כפיית הקיבעונות המורשתיים והממסדיים, שאולי היו נכונים לזמנם אך אינם הולמים עוד - לא את הפוטנציאל האנושי, המבקש להתממש במלואו בתהליכי הומניזציה מגוונים, ולא את האפשרויות החדשות הגלומות בפריצות הדרך של הרוח החופשית, הביקורתית, היצירתית והנסיינית . ה"אלטרנטיבי" המיוצג בספר הוא גם הומניסטי, והוא מעמיד במרכז ההשקפה החינוכית את אהבת הבריות ואת חובת המחנכים והמחנכות להנגיש לכל אחד ואחת את הזכויות ואת ההזדמנויות לחיים אוטונומיים ומלאים של התפתחות, הגשמה עצמית, ושותפות פורייה והוגנת בטבע, בחברה ובתרבות . החינוך האלטרנטיבי עומד על יסודות האמון של התלמידים במורים, שאכן הדאגה לשלומם ולכבודם היא בראש מעייניהם ; אמון המורים בתלמידים כבעלי פוטנציאל אנושי ואישי, שבתנאים הנאותים של חיבה, פתיחות דעת וכבוד האדם, יכולים להתממש, להרחיב את אנושיותם וליהנות מחדוות חיים של יצירתיות אותנטית ושל שותפות פורייה והוגנת בטבע, בחברה ובתרבות ; ואמון ברוח האדם שאכן "שווה" לקום בכל בוקר ולקחת חלק פעיל במרחבים הנפלאים של אוצרות הטבע, של היצירה האנושית במגוון תחומי הפעילות התרבותית, ושל קשרים חברתיים דיאלוגיים ודמוקרטיים, שאינם אנוכיים ונצלניים על חשבונם של אחרים, אלא חיים עם אחרים, הניכרים בסולידריות, בהומניות, בהגינות ובהפריה הדדית . ביבליוגרפיה בובר, מרטין ( 1964 ) . "על חינוך האופי", בתוך : תעודה ויעוד כרך ב', ירושלים : הספרייה הציונית .
|
|