|
|
עמוד:12
את עצמו ואת הנפשות הפועלות, ורק הוא יודע כיצד תפס הוא עצמו את תופעת הנבואה . ואשר לטענה שאני, משה בנוביץ, בכל זאת עומד מאחורי רגשותיו, דעותיו ופרשנותו לנבואותיו, נראה שהדבר אינו יומרני יותר מכל יצירה פיקטיבית אחרת העוסקת בדמות היסטורית . כמנהג סופרי הרומנים ההיסטוריים, ראיתי לנכון לצרף בסוף הספר הערות המסייעות לקוראים להבחין בין אמיתות אובייקטיביות לאמיתות סובייקטיביות . הערות אלו התרבו מעבר למקובל ברומנים, משום ששילוב הסוגות הנוכחי יצר קושי מיוחד . בתוארו בממואר את נסיבות חייו ואת המתרחש ביהודה, בישראל ובעולם בימיו מתייחס ישעיהו לבני דורו ופונה גם לדורות שיבואו אחריו . אבל במגבלות הסוגה הוא אינו מסוגל לדמיין את מידת חוסר ההיכרות של הקוראים בני ימינו עם עולמו . הוא הדין לגבי מידת ההיכרות של הקוראים המודרניים עם ספר ישעיהו פרקים א‑לג שעליהם מבוסס הספר . היכרות זו אינה בהכרח מספקת כדי להבין את ההסברים של ישעיהו לנבואותיו, את הנסיבות שבהן נאמרו הנבואות, וכיצד הוא חש שמדובר בהתגלות אלוהית . הרי ישעיהו מניח שכל קוראי הממואר אמונים על נבואותיו, ועל כן הוא מתייחס אליהם לרוב בלי לצטט אותם . הפירוש, כפי שאני מכנה הערות אלו, הפך לאוסף מסות כשלעצמו, והוא יוחד לא רק להבחנה בין אמת אובייקטיבית לאמת סובייקטיבית, אלא גם להשלמת מידע ולהפניות ולמובאות מן התנ"ך וממקורות אחרים . הפירושים וההערות נועדו לסייע לכל הקוראים, אלה שאינם מכירים ואלה שמכירים היטב את התנ"ך ואת תקופת הנביא ישעיהו . הנחות היסוד של הספר הזה מושתתות על מחקר המקרא המודרני . לפי הנחות אלה חוקי התורה וסיפורי המקרא החלו להתגבש בימי הבית הראשון . גישה זו עלולה לבלבל גם את הקוראים האמונים על התנ"ך, ועל כן גם לעניינים אלו התייחסתי בפירוש . הקדמה 12
|
|