|
|
עמוד:3
אמריקה הלטינית היא תתיבשת גדולה ורחבתידיים, ובה 520,000,000 בני אדם, 20 מדינות ומגוון עצום של נוף אנושי ותנאים פיסיים . אבל נקל להכיר בקיומה של זהות משותפת לבני האזור הזה, רובם ככולם, המתבטאת בעיקר בשפה הספרדית ) וקרובתה הפורטוגלית בברזיל ( , בדת הקתולית ובהתפתחות היסטורית . חלק נכבד מאותה זהות משותפת כמובן, ללא הרכיב הדתי תופס גם ביחס לקהילות היהודיות של תתהיבשת, ובכלל זה ביחס לבוגרי תנועות הנוער החלוציות שפעלו בקהילות הללו . עם זאת אין טעם ומקום להתעלם מן ההבדלים בין ארצות, תקופות, קהילות ותנועות . בדיון הנוכחי ננסה אפוא לעמוד על המשותף ולדון במבדיל, ככל שיתירו לנו ממדי היריעה . הסוגיות המרכזיות שיעסיקו אותנו הן : א . הרקע שאפשר את צמיחתן של תנועות הנוער : קהילות אמריקה הלטינית ומעמדן החברתי, הכלכלי והתרבותיפוליטי . ב . יעדי התנועות החלוציות, האידיאולוגיה, המטרות והערכים שהנחו אותן; ובתוך כך, הייחודיות של תנועות הנוער בכלל, ואלו של אמריקה הלטינית בפרט . ג . מידת התואם בין תפיסת התנועות החלוציות ובין דרכי הצעירים . בראש ובראשונה השאלה : איך קרה שדווקא עלייה זאת, יותר מכל עלייה אחרת מן המערב, ראתה את עיקר הווייתה ואת עתידה בתנועה ההתיישבותית ) ובהמשך לכך נלמד את היקפם של הריכוזים הלטינואמריקניימ ואת השפעתם על ההתיישבות העובדת בכללותה ( . ד . הפרובלמטיקה של המפגש עם הארץ, על שלל היבטיו, ובכלל זה שלבי הקליטה, וכן הנשירה מן ההתיישבות והירידה nx,7 a / . ה . הערכת הצלחות וכישלונות . ו . השוואה בין קליטתם והשתלבותם של בוגרי תנועות הנוער מאמריקה הלטינית בתנועה הקיבוצית ובין אלה של שארית הפליטה ושל עליות אחרות . אני מקווה שחיבור זה יתרום להבנת הייחודיות ו"תוצאות" החינוך של תנועות הנוער החלוציות באמריקה הלטינית, מכל גוני הקשת הפוליטית .
|
|