פרק ראשון: מבוא

עמוד:2

פרק ראשון להצלחתן בקליטה, חרף המגבלות האלה, הייתה נעוצה גם במבנה המיוחד שלהן וגם באופי המיוחד ובחינוך המיוחד של הנקלטים . הגמישות והפתיחות מזה והנכונות להסתגל מזה יצרו שילוב מתאים לשני הצדדים וגברו על אילוצים רבים . תהליך הסוציאליזציה ותוצאות 'החינוך מחדשי שהחל בתנועות הנוער בחו"ל, היו נמרצים ביותר; הקולקטיב, הקיבוץ, קדם ליחיד . לכאורה, 'ההגשמה', כפי שהוגדר תהליך הקליטה, תבעה מן 'המגשים' קורבן אישי גדול . אך עולי אמריקה הלטינית התכחשו למימד ההקרבה . הזדהותם עם המשימה הייתה מוחלטת . הנושר, העוזב את הקיבוץ בשל הקשיים הנזכרים לעיל או בשל מחלוקת רעיונית, נחשב לבוגד ) בהתעלם מכך שגם הוא העלה, בדרך­כלל את תרומתו הנכבדה לבניין ,nx7 / ולהגנתה ( . הקליטה המוצלחת של החלוצים מאמריקה הלטינית הסתייעה, כמדומה, בתחושה שהכול פתוח בפניהם, שאין גבול לכוחם . בעיני עצמם, הם היו שונים מבוגרי תנועות הנוער שעלו מאירופה לפני 'הסופה' ­ משמע, השואה ­ או אחריה . הם באו כמעט אך ורק מכוח ההתחדשות והרעיון, ולא בגין מצוקה או קטסטרופה . מטה­לחמם לא נשבר ושנאת היהודים שהופנתה כלפיהם ביבשת הלטינו­אמריקנית הייתה, לפחות, בגדר הנסבל . הם היו ערוכים, לדעתם, ל'תיקון עצמי', לאותה השתנות פנימית וחיצונית שתאפשר להם להיות טובים יותר, פעילים יותר, משרתים את הזולת ומקיימים את עצמם בעבודה פיסית, חקלאית . הם ביקשו לנתק את עצמם מן הגולה, אך לא סלדו ממנה . הם ביקשו להיות ישראלים, אך לא כדי להפוך ל'צברים' גמורים, אלא כדי להגשים את החלום הציוני החלוצי . תנועות הנוער הציוניות באמריקה הלטינית הדגישו את תרומתן לחלוציות יותר מכל עניין אחר . החלוציות הייתה raison d'etre­n שלהן, וממנה נגזרה ההכרעה הברורה והחד­משמעית בכל מקרה של התנגשות בין המטרות הלאומיות למטרות האישיות ­ בהקשר של לימוד מקצוע, לימודים אוניברסיטאיים וכדומה . מי שלא קיבל אותה נגזר דינו לנשירה ועזיבה . מן הראייה הזו נגזרה משמעת גמורה לתנועה ההתיישבותית ­ לפחות עד כמה שהדברים היו אמורים ב'קיבוץ המאוחד' וב'קיבוץ הארצי' . לא היו כמעט שום עוררין על החלטות מלמעלה בנוגע למקום ההתיישבות או ללוחות­זמנים הכרוכים בפעילות ההתיישבותית, קל וחומר בנוגע לעמדות פוליטיות ולהרחקת חברים ■סוררים' בגינן . אפילו המשבר החריף שפקד את תנועת העבודה בסוף שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים והוליך לפילוג הטרגי, הבלתי­מובן כיום, של 'הקיבוץ המאוחד', לא פגע בכל הנאמנויות הנזכרות לעיל .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר