|
|
עמוד:8
במחויבות של הבנים 2 לקיבוץ נבעו סדקים . כשליש מהבנים לא ראו עדיפות בחיי הקיבוץ; ראייתם את הקיבוץ היתה מפוכחת וביקורתית, והצביעה על נקודות תורפה ועל יתרונות . המתבגרים ככלל ביטאו ציפיות לקיבוץ יותר משימתי ויותר אידיאולוגי, בצד אינחת ומבוכה מאי מימוש הציפיות הנראות להם כחשובות ויתכן שגם אפשריות . הסתמן דפוס המבטא צורך למימוש רצונות אישיים שאינם אקספרסיביים, אלא מתייחסים לערכים חברתיים בזיקה לערכים הבסיסיים של החברה . נמצא קשר בין הזיקה לקיבוץ והמחויבות החברתית מידת העניין והנכונות למעורבות בנושאים חברתיים פוליטיים . המשבר הכלכלי העלה בחריפות גם שאלות אירגוניות, חברתיות ואידיאולוגיות . הצורך בשינוי נתפש כנובע מפער הגדל והולך בין המציאות לבין מערכת הערכים, ובין המציאות למבנה האירגוני של הקיבוץ ) רוזנר וגץ, 1993 ( . חברי הקיבוץ מרגישים בצורך לשנות את הקיבוץ כדי להתמודד עם מציאות חדשה, הן בתחום הכלכלי והן בתחום החברתי . ניתן לאבחן שני דפוסים בולטים בהם מוצעים שינויים : ) א ( במישור האירגונימערכתי קיימת נטיה לכיוון של יעילות מבנית, מהנימוק שאילוצים אידיאולוגיים יוצרים חוסר יעילות מבנית ויש לשנות את הקיבוץ כדי לאפשר לו לשרוד . ) ב ( במישור של הפרט, הנטיה היא לשינויים שייתנו יותר חופש החלטה ובחירה לפרט . הצעות שינוי הזוכות לתמיכה רבה בתחום הקהילה, הן הצעות בעלות משמעות ערכית ואירגונית כאחת ומתייחסות לטיפוח איכות חיים וחירות הפרט ומדגישות פיתוח אישי תוך המעטת ההתחשבות בצרכי הכלל . בתחום היזמות הכלכלית זוכות לתמיכה הצעות לאירגון יעיל של המערכת הכלכלית ) בןרפאל וגייסט, 1993 ( . ממעקב אחר הדיונים בנושא השינוי עולה שקיים פער בין תסיסה המתבטאת בדיון ובשיח בקיבוץ לבין הביצוע של השינויים, בעיקר במגמות ההפרטה ובמכירת שרותים ושותפויות עם גורמי חוץ; קיים גיוון רב במגמות השינוי ובמסלול בו צועדים הקיבוצים המפעילים שינויים; קיימים רמה שונה וקצב שונה של הכנסת שינויים ) מחקר הקיבוץ במפנה המאה, 1993 ( . שינויים כלכלייםחברתיים ושינויים מבניים גורמים לשינויים אידיאולוגיים שחברי הקיבוץ לא התמודדו איתם . במצב של שינויים מהירים, נעשו גמישותו של הקיבוץ ויכולתו להשתנות ביטוי לחולשתו . נוצר מצב של חוסר יציבות, איביטחון בערכים, בלבול ומסרים דומשמעיים . מצב זה, של חוסר בהירות
|
|