|
|
עמוד:7
הצרכנות של הפרט ונחלשו השיתוף, השיוויון, התחשבות בצרכי הכלל והדמוקרטיה הישירה . חולשת מעמדו הפוליטי והחברתי של הקיבוץ בחברה הישראלית פגעה בדימוי העצמי של חברי הקיבוץ . כבר שניס מספר לפני המשבר חשבו חברי הקיבוץ שהחברה מעניקה יוקרה נמוכה לקיבוץ מזו שהחברה אכן מעניקה להס, ונוצרת בעיקר בדור השני "חרדת סטטוס" ) בןדוד, 1979 ( . שינויים אלו הביאו לתמורות רבות במערכת החינוך והשפיעו על תהליך החיברות לחיי קיבוץ . כתוצאה מהתחזקות המשפחה, שצויינה לעיל, גברה המעורבות של ההורים בחינוך בניהם; המעברלבתי ספר אזוריים ואימוץ בחינות הבגרות הגביר את התמקצעות המורה ומתן תשומת לב רבה יותר לשיפור ההוראה, וגרם לסחף בעבודתו החינוכית; נחלש הקשר בין ביתהספר וכל קיבוץ, בתיהספר פיתחו מערכת אוטונומית, השמה יותר דגש על צרכי החניכים ורצון ההורים ופחות מתחשבת בצרכי הקיבוץ; השפעתה של המערכת המרכזית כבעלת אוטוריטה ויכולת הכוונה נחלשה; הפיחות בהקשר המשימתי ושימת דגש על פיתוח הפרט והעשרתו, וכן חולשתה של "חטיבת בניהקיבוץ' תרמו להחלשת עוצמת קבוצת בניהגיל ופחתה השפעתה . השינויים בקיבוץ ובמערכת החינוך עשויים להסביר את הממצאים שעלו במחקר ב ,1986 המרמזים על קיומו של משבר חברתי שקדם למשבר הכלכלי . ואכן, בממצאי המחקר נמצא, ש'אחדות גורמי החינוך שאפיינה את החינוך המשותף, הופרה, והאינטגרציה שבין השפעת סוכני החיברות המשמעותיים נחלשה מאוד . ביה"ס הדגיש יותר ויותר הישגים אישיים בלימודים ופחות הישגים בנושאים חברתיים . כך פוחתת השפעתו כמחברת לחיי קיבוץ . בפעילות בחברת הנעורים גברה פעילות בילויית המעודדת נהנתנות ומחלישה משימתיות . בני הנעורים ייחסו חשיבות לפעילות התנועתית אך דיווחו על דלותה של פעילות זו . המשפחה והקהילה הקיבוצית נמצאו סוכני החיברות המשמעותיים ביותר . המפגש הבלתי אמצעי של המתבגרים עם המציאות הקיבוצית, בעבודה, בתפישתם את עמדות הממסד והחברים והשיח בתוך המשפחה גם אם לא שידרו שדר חדמשמעי, היוו סוכני חיברות לחייקיבוץ .
|
|