הלאמת לשכות העבודה בראי הממלכתיות

עמוד:12

ניקולאי ( נוי ) טבך 12 הרקע ההיסטורי להקמת לשכות העבודה ברקע של הקמת לשכות העבודה עמדה המציאות הפוליטית בארץ והתחרות שהתפתחה בשנים 1904 - 1920 , בין ארבעה שחקנים ראשיים : מפלגת הפועל הצעיר, מפלגת פועלי ציון ושני ארגונים חקלאיים : הסתדרות פועלי יהודה והסתדרות פועלי הגליל . הזרמים האחרים ביישוב — היהדות הדתית ובעיקר החוגים האזרחיים — סבלו באותה עת מחולשה ארגונית בולטת, ותנועות אחרות, למשל התנועה הרוויזיוניסטית, עדיין לא הוקמו . 9 תקופה זו התאפיינה אפוא במאבקים על השליטה בתחום חלוקת העבודה בתוך תנועת העבודה פנימה וחבריה ראו בלשכות העבודה כלי חשוב להשגת שליטה פוליטית ביישוב . בתום מלחמת העולם הראשונה, עם הקמתה של מפלגת אחדות העבודה ב- 1919 , התעצמה התחרות הקשה על לִבם של אנשי העלייה השלישית . יוסף טרומפלדור דרש מהמפלגות הקיימות, לשתף פעולה ולהקים הסתדרות משותפת לכלל הפועלים . בעקבות דרישתו הציעה אחדות העבודה לבטל את הלשכות המפלגתיות ולהקים לשכות מאוחדות בחסות ההסתדרות העתידה לקום . הפועל הצעיר התנגדה מחשש שאחדות העבודה, שהייתה חזקה ממנה פוליטית ומספרית, תשתלט על מוסדות ההסתדרות . אף על פי כן עם הקמת ההסתדרות ב- 1920 נסגרו הלשכות המפלגתיות והוקמו לשכות אחידות במסגרתה . 10 בד בבד עם המאבקים הפנימיים בתוך תנועת הפועלים בהסתדרות, התאפיינו שנות העשרים המוקדמות בצמיחה של מפלגות פוליטיות מחוץ לתנועת העבודה, שהבינו את חשיבותה של היכולת לספק תעסוקה לחבריהן ולאוהדיהן . כבר בספטמבר 1920 הקימה תנועת המזרחי לשכת עבודה ביפו, וחודש לאחר מכן לשכה דומה בירושלים . וב- 1923 הקימה הפועל המזרחי לשכה בתל אביב, ופעילותה גרמה להתנגשות חריפה עם ההסתדרות שכן ערערה על הבלעדיות שהייתה ללשכת העבודה של ההסתדרות בעיר . ההנהלה הציונית והוועד הלאומי התערבו בסכסוך והקימו ועדת חקירה, שחבריה היו בן-גוריון נציג ההסתדרות, הרב ישעיהו שפירא נציג הזרם הדתי ודוד ילין אשר נחשב בלתי מפלגתי . הוועדה הכירה בזכות קיומה של לשכת העבודה של הפועל מזרחי וקבעה כי להבא תחולק העבודה בין הלשכות השונות, בהתחשב במספרם של חברי המפלגות השונות בלשכה . 11 לקביעה זו הייתה השפעה רבה על חלוקת הצעות העבודה בין המפלגות בשנים הבאות . לקראת סוף שנות העשרים פרצו סכסוכים קשים בין תנועת העבודה לתנועה הרוויזיוניסטית על רקע השליטה בחלוקת העבודה . הרוויזיוניסטים החלו להקים לשכות עבודה משלהם, אולם נתקלו בקושי רב לספק את צורכי התעסוקה של חברי התנועה . מעבידים שרצו להעסיק עובדים חברי התנועה הרוויזיוניסטית מסיבות כלכליות או אידאולוגיות נתקלו בהתנגדות חריפה של ההסתדרות . ההסתדרות נהגה לחייב את 9 דן גלעדי, הישוב בתקופת העלייה הרביעית : בחינה כלכלית ופוליטית , עם עובד, תל אביב 1973 , עמ' 113 - 114 , 148 . 10 גולדברג, 'לשכות העבודה׳, עמ' 17 - 18 . 11 גלעדי, הישוב בתקופת העלייה הרביעית , עמ' 150 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר