|
עמוד:10
ניקולאי ( נוי ) טבך 10 מבוא ב- 26 במאי 1958 הגיש שר העבודה מרדכי נמיר לכנסת לקריאה ראשונה את חוק ארגון התעסוקה, תשי"ח . בהצעת חוק זו ביקשה מדינת ישראל לקבל עליה את האחריות המלאה לחלוקת עבודה במדינה על פי אמות מידה ממלכתיות ללא משוא פנים, בפיקוחה של מועצה ציבורית . 1 הצעת חוק זו, שהבשילה לאחר תהליך ארוך שנים, נועדה להלאים את לשכות העבודה . עד אז שימשו הלשכות כאחד הכלים המרכזיים של הסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל ( להלן : ההסתדרות ) , ומהן היא שאבה את עוצמתה הארגונית . במאמר אבחן את התפתחותן של לשכות העבודה מהקמתן בתחילת המאה ה- 20 , עבוֹר באיחודן ללשכות כלליות, דרך הסדרת מעמדן במדינת ישראל העצמאית ועד שכוּננו כשירות ממלכתי . ניתוח תהליך זה ייעשה מבעד לפריזמה של תפיסת הממלכתיות של דוד בן-גוריון כראש ממשלת ישראל בעשור הראשון למדינת ישראל . במאמר זה אני ממלא חוסר בנושא חשוב, שכן לשכות העבודה כמעט לא נחקרו ונכתב עליהן במשורה . מחקרו של גיורא גולדברג, שנכתב לפני כחמישים שנה, הוא המחקר היחיד שנכתב בנושא, ומחקרו של ג'וני גל, על התמודדות היישוב ובהמשך מדינת ישראל עם האבטלה בשנים 1920 - 1995 עוסק בלשכות העבודה בעקיפין בלבד . 2 בהיעדר מחקר בתחום, מאמר זה מבוסס ברובו על מקורות ראשוניים, על עדויות כתובות של בני התקופה ועל עיתונות יומית . על תפיסת הממלכתיות שפיתחו דוד בן-גוריון ומפלגתו מפא ” י נכתב לא מעט . על פי תפיסה זו, כל חברה חייבת להתפתח סביב למרכז מרוּת פוליטי ותרבותי, שהוא המכריע בשאלות ערכיות ופוליטיות, ושנאמנותם הישירה והבלתי מתוּוכת של בני החברה מסורה לו . 3 לכן, קיומו של מרכז בעל סמכות פוליטית-נורמטיבית במדינה נתפס תנאי הכרחי לעצם קיומה של קהילה פוליטית יציבה ובטוחה וליכולתה לשמור על הסדר, הביטחון ושלום הציבור . בזכותו של המרכז, תהיה הקהילה מסוגלת לעצב מסגרת פוליטית שתגן על חייהם של אזרחיה ועל ריבונותם . בהתאם סבר בן-גוריון כי על מוסדות המדינה להיות אחראים בלעדית על אספקת שירותים בסיסיים, כגון ביטחון ושיטור, בריאות, רווחה, חינוך, עבודה ודיור, והם שיפקחו על אספקתם לכלל האוכלוסייה, ללא משוא פנים . 4 מול תפיסה זו ניצבה מציאות קיומה של ההסתדרות, שמילאה תפקיד מרכזי במה שלעתים כונה 'המדינה שבדרך', בהיותה כלי ההגשמה העיקרי של תנועת הפועלים 1 מרדכי נמיר, דברי הכנסת , 1958 . 5 . ,26 עמ' 1881 - 1885 . 2 ג'וני גל, האמנם נטל מרצון ? סיפורה של ההתמודדות עם האבטלה, 1920 - 1995 , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קריית שדה בוקר 2002 ; גיורא גולדברג, 'לשכות העבודה כמכשיר פוליטי בחברה מתפתחת', עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב 1975 . 3 נתן ינאי, 'התפיסה הממלכתית של בן-גוריון', קתדרה , 45 ( תשרי תשמ"ח ) , עמ' 169 - 186 ; אבי בראלי וניר קידר, ממלכתיות ישראלית , המכון הישראלי לדמוקרטיה ( מחקרי מדיניות 87 ) , ירושלים 2011 , עמ' 33 . 4 נתן ינאי, משברים פוליטיים בישראל : תקופת בן-גוריון , כתר, ירושלים 1982 , עמ' 63 .
|
|