מבוא

עמוד:14

14 מבוא המשמעויות המורכבות והמנוגדות של המדבר והתפתחותן בתרבות העברית משלהי התקופה העות׳מאנית ותקופת המנדט הבריטי ואילך נבחנות בספר זה בראייה היסטורית רחבה ובאימוץ גישתו של אנרי לפבר ( Lefebvre ) , הבוחן את המרחב דרך עדשת הייצור התרבותי שלו ו׳הקוד המרחבי׳ שאופייני לאותה 2 לפיכך נקודת המוצא כאן איננה המדבר הגאוגרפי אלא ההבניה תרבות . התרבותית של המדבר כ׳נוף סמלי׳ . 3 הדיון מתמקד בגישות השיח ובפרקטיקות השונות שהתפתחו בחברה היהודית בפלשתינה ולאחר מכן בחברה היהודית במדינת ישראל, ובקשרי הגומלין בין הממדים הפיזיים, המנטליים והחברתיים שתרמו לאופנים שבהם יהודים ציונים תפסו, פירשו ועיצבו מחדש את המרחב . 4 חקר המדבר כנוף סמלי מעניין במיוחד לנוכח הדגש של הציונות על ההתיישבות הן כחזון לאומי הן כדרך פעולה . ב׳קוד המרחבי׳ של החברה היהודית הציונית בארץ שימשו המושגים ‘מדבר׳ ו׳יישוב׳ כנופים סמליים מרכזיים, והם הוגדרו זה כנגד זה . התרבות העברית הציונית הבליטה את היישוב היהודי ואת פעולת ההתיישבות בארץ והתייחסה למרחב המדברי כמעין רקע להם . בספר זה מוצגת נקודת מבט הפוכה לבחינת היחסים בין היישוב למדבר, שמציבה את המדבר במרכז הדיון . גישה זו חושפת את האמביוולנטיות התרבותית ואת המתחים בין גישות השיח השונות ביחסן למדבר, מתחים שמתעמעמים או נשארים סמויים כאשר המדבר נותר בשולי הדיון . המונח המקראי ‘מדבר׳, שמקורו בארמית, מתייחס לאזור בלתי מיושב ולא-מעובד שאפשר לנהוג אליו את הצאן למרעה, אך הוא משמש גם כמונח נרדף ל׳ישימון, מקום שומם וצחיח, שאין בו כל צמחייה׳ . 5 בעברית הישראלית המילה ‘מדבר׳ מציינת אזור צחיח המאופיין בגשמים מעטים ובצמחייה מוגבלת, והשימוש בה נרחב יותר ממילים מקראיות אחרות כגון צִיָּה וישימון, שקיבלו צביון ספרותי . 6 הצירוף המקראי ‘מִדְבָּר שְׁמָמָה׳ ( יואל ב ג ) שהיה ביטוי אהוד בעברית של תקופת 2 לפבר, ייצור המרחב ; על המושג ‘הקוד המרחבי׳, ראו עמ׳ 16 . 3 על ‘נופים סמליים׳ ראו גם מיינינג, נופים רגילים , עמ׳ 2 - 3 ; קוסגרוב, נופים סמליים , עמ׳ ,13 17 - 18 . לתפיסה של ‘מרחב אקספרסיבי׳ ראו ווטרס, דרכי מקום , עמ׳ 215 ; אברנדן, ההבניה החברתית של הטבע . 4 לפבר, ייצור מרחב , עמ׳ 11 - 27 . 5 גור, מילון , עמ׳ 478 ; אבן-שושן, המילון החדש , ב, עמ׳ 630 . ראו, לדוגמה, הפסוקים ‘וַיִנְהַג אֶת-הַצּׄאן אַחַר הַמִּדְבָּר׳ ( שמות ג א ) ו׳לֶכְתֵּך אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׳ ( ירמיהו ב ב ) . לדיון נרחב יותר, ראו הראובני, מדבר ורועה , עמ׳ 23 - 30 ; וכן טלמון, ‘מוטיב המדבר׳ . 6 למשמעות המילים ‘ישימון׳ ו'ציה' ראו גור, שם, עמ׳ ,380 853 ; אבן-שושן, שם, ב, עמ׳ 513 ; שם, ג, עמ׳ 1131 . מונחים אלה מקובלים בעברית הספרותית ומציינים משלב ספרותי גבוה יותר מהמונח ‘מדבר׳ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא