פתח דבר

עמוד:10

10 פתח דבר מחקרי . 2 בשנות השישים השתתפתי כנערה במסע רגלי במדבר למצדה . הרושם העיקרי שנחרט בי, יותר מן הצעידה במהלך המסע, היה ההתעוררות בטרם שחר והטיפוס על ההר כדי לצפות בזריחה . לראשונה למדתי אז להעריך את יופיו של הנוף הפתוח של המדבר ושל מראה ים המלח המשובץ בו . מאוחר יותר, בעת שירותי הצבאי, חוויתי רגשות מעורבים ביחסי למדבר . בסיום קורס קצינות ניתנה לי האפשרות לבחור היכן לשרת ובחרתי במרחב שלמה שבדרום סיני, הנקודה הרחוקה ביותר ממרכז הארץ . החיים על החוף במדבר סיני היו בעלי אופי שונה ומיוחד, והיה הרבה קסם במקום שהתאים יותר לאתר נופש מאשר לבסיס צבאי . צפינו מרחוק בבדואים שחיו באזור . מגעיי אתם הוגבלו להזדמנויות שבהן הצטרפתי לרופאים ישראלים בשירות המילואים כדי להגיש סיוע רפואי לבדואים שחיו במקומות נידחים בחצי האי . לא הייתי מודעת אז לממד הפוליטי של המצב : לא חשבתי על משמעותו לבדואים ולא הרהרתי בשאלה כיצד הם רואים אותי, קצינה במדים שהיא חלק מהנוכחות הצבאית באי . חוויותיי בתקופה זו הושפעו מהתפיסה הרומנטית של המדבר כמייצג את הניגוד לחיים בערים או בפרברים, שאותם הכרתי מקרוב . ההזדהות שלי עם המדבר באותה תקופה התבררה לי שוב, לאחרונה, כשחברתי אורית מצאה תצלום ששלחתי לה, שבו אני יושבת על אדמת המדבר הצחיחה ומאחוריו ההקדשה בכתב ידי : 'לאורית מ"המדברית"' . השקפה זו השתנתה מן היסוד כשעברתי לשרת כקצינת סעד ( ‘תנאי שירות׳, כיום ) ביחידה קרבית שהוצבה בלב סיני בתקופת מלחמת ההתשה . כאן היה הנוף המדברי קודר ושומם, האקלים קיצוני, תנאי החיים קשים, והחול שבוססנו בו חדר לבגדים, למגורים ולמזון . בביקורי פצועים מהיחידה שבה שירתתי נחשפתי למחיר האישי הכבד ששילמו החיילים הלוחמים . החיבור בין המדבר כאתר קרבות וביקורי הפצועים בבתי החולים גילה לי פן אחר של המרחב המדברי . במבט לאחור ברור לי שגם חוויות מוקדמות אלה מילאו תפקיד, גם אם לא-מודע, בבחירתי להתמקד בנושא זה . בתחילת מחקרי התמקדתי בהבנייתו התרבותית של המדבר כנוף סמלי המעומת עם היישוב היהודי . בשיחות שקיימתי עם עמיתיי ההיסטוריונים טענו אחדים שאי-אפשר לדון במתח שבין המדבר ליישוב ברמה מופשטת, וכי יש להתמודד עם המציאות המורכבת במרחב המדברי . ההיגיון שבטענתם שכנע אותי להרחיב את המחקר ולכלול בו היבטים היסטוריים, חברתיים וסביבתיים של הנגב, האזור המדברי שחשיבותו עלתה משנות הארבעים של המאה ה- 20 . מפנה זה הוסיף שנות עבודה שבהן התעצב הספר במתכונתו הנוכחית . 2 לדיון רחב יותר בהקשרים האוטוביוגרפיים של עבודתי המחקרית, ראו זרובבל, ‘החיים בדיאלוג׳ .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא