|
|
עמוד:11
11 פתח דבר כתיבה פולמוסית נוטה לעתים לחד-צדדיות ואף לחד-ממדיות, ואכן אפשר למצוא גם את אלה בכתיבתו של בן-גוריון . כתיבתו במיטבה כשהוא מביא טיעון מורכב שאינו מתעלם מסתירות ומעמדות מופשטות . מורכבות זו היא סיבה נוספת לחיוניות של דבריו גם כיום . נטייה זו נובעת משני הכובעים שחבש בן גוריון הכותב — איש המחשבה ואיש המעשה . בהיותו אמון הן על כתיבה תאורטית מופשטת, שהיא לעתים חדה ודורשת קטגוריות קשיחות, אבל גם פועל בתוך מציאות מורכבת, ונאלץ להתפשר ולקבל את הנזילות וחוסר הוודאות של החיים עצמם, מצא פתרונות מורכבים לכתיבה שמבטאת את שני הצדדים הללו . הכתיבה המורכבות אִפשרה לבן-גוריון להציג עמדות חדשות ואפילו דרכי פעולה שלא היו מקובלות עד שהציע אותן ; היא אִפשרה לו להציג רעיונות חדשים למחשבה על אתגרים חדשים וישנים ; היא הגורם לכמה מהנוסחאות המזוהות ביותר עם בן-גוריון . למשל ׳הנוסחה הכפולה׳ — שנאמרה בראשית מלחמת העולם השנייה : ׳ע ל י נ ו ל ע ז ו ר ל א נ ג ל י ם ב מ ל ח מ ת ם כ א י ל ו ל א ה י ה ״ס פ ר ל ב ן״, ו ע ל י נ ו ל ע מ ו ד נ ג ד ״ה ס פ ר ה ל ב ן״ כ א י ל ו ל א ה י י ת ה מ ל ח מ ה . . . ׳ . 1 זו דוגמה מובהקת להצעה מעשית לעשייה פוליטית שאינה מתעלמת מהתנאים המורכבים — הבריטים נסוגו מרעיון התמיכה בהקמת מדינה יהודית ולכן יש להיאבק בהם, אבל הם נאבקים באויב הגדול יותר של היהודים, הנאצים, ולכן חשוב לעזור להם . ׳הנוסחה הכפולה׳ דורשת מחשבה מורכבת שמאפשרת להחזיק בשני קצוות ( במציאות, שיתוף הפעולה עם הבריטים היה אמנם נרחב יותר מהמאבק בהם, אבל מאמצי העלייה וההתיישבות שהווה בתקופה זו מאבק בבריטים, נמשכו ) . לבן-גוריון הייתה יכולת לפשט סוגיות מורכבות — יכולת חשובה במיוחד למנהיג, מדינאי ופוליטיקאי . כך למשל בתיאור העלייה במאמר ׳זכות העבודה׳ : ׳כ ל א ח ד א ש ר י ז כ ו ר א ת ע ל י י ת ו ל א ר ץ — י כ ו ל ל ט ע ו ת ו ל ח ש ו ב כ י ב א ה נ ה ב ר צ ו נ ו ה פ ר ט י . מ ב ח י נ ה ס ו ב י י ק ט י ב י ת ה ר ג ש ה ז ו א מ ת י ת, א ו ל ם מ ב ח י נ ה א ו ב י י ק ט י ב י ת א י נ ה נ כ ו נ ה, [ . . . ] . ל א י י ת כ ן ש כ ל ה ז ר ם ה ו א ע נ י ן מ ק ר י, ל א י י ת כ ן ש ל א ל ה כ י ר כ א ן כ ו ח ו ת ה ע ו מ ד י ם מ ח ו ץ ל ר צ ו נ ו ה א י נ ד י ב י ד ו א ל י ש ל כ ל פ ר ט ו פ ר ט׳ . הווה אומר — ההרגשה של כל עולה שעלה או עלתה לארץ מתוך צורך אישי אינה מבטלת את העלייה כמהלך חברתי רחב, תלוי בנסיבות חברתיות כלליות . הסבר זה מסתמך על רעיון העלייה הסטיכית — תנועה אנושית, לא מאורגנת, מונעת מנסיבות חברתיות-כלכליות — רעיון בולט בתפיסתם של הוגי הציונות הסוציאליסטית ובעיקר מנהיג פועלי ציון, דב בר בורוכוב . הפנייה האישית של בן גוריון וההתייחסות הישירה לניסיון העלייה המשותף לרוב קוראיו ושומעיו הופכת את רעיון הסטיכיה מרעיון מופשט לעניין קונקרטי, מעשי ומובן, כשנכתב וגם מאחרי שנים רבות . 1 'חתירה לקראת מדינה יהודית', 1939 . 9 . ,12 בתוך : במערכה , ג, עם עובד, תל אביב 1957 , עמ' 18 . לא נכלל במבחר .
|
|