|
|
עמוד:13
הציניקנים 13 חיקה את ריסונו העצמי, ובזאת היה הראשון שפתח באורח החיים הקיני . ועוד, את היות הסבל דבר טוב הוא קבע באמצעות חיבוריו הרקלס רבא וכורש : את הדוגמא האחת שאב מן היוונים ואת השנייה — מן הברברים . ( 3 ) הוא ראשון הגדיר מהו מושג ( logos ) : "מושג הוא זה אשר מביע מה היה או מה הנו דבר כלשהו . " כן אמר דרך קבע : "הייתי מעדיף להשתגע מאשר להתענג . " וכן : "יש להתייחד עם נשים, אשר תכרנה על כך תודה . " כאשר בחור צעיר מפּוֹנְטוֹס, שהתעתד לבוא לשיעוריו, שאל לאילו דברים יזדקק, השיב לו : "ספרון חדש וקולמוס חדש ולוח כתיבה 10 לאיש ששאלו איזו מן חדש," ובזאת רמז כי יזדקק לשכל . אישה עליו לשאת, השיב : "אם יפה — לא רק שלך, אך אם 11 פעם אחת, לאחר ששמע כי כעורה — תקבל גמולך . " 10 ביוונית ישנו כאן משחק מילים משעשע : המילה 'חדש' בכל אחד מהצירופים בתשובתו של אנטיסתנס היא ῦονιακ [ kainou ] ; אך אם נחלקה לשתיים כך : ῦον ὶακ [ kai nou ] יתקבל הפירוש 'ושכל', ומשמעות המשפט תהיה : "ספרון ושכל וקולמוס ושכל ולוח כתיבה ושכל," ( ומובן שבהגיית הדברים אין כל הבדל, ועל כן כפל המשמעות ) . לחידוד לשון דומה השוו ספר ב, 118 . 11 הרישא של המשפט תורגמה תרגום חופשי, שנועד לשמר את התמציתיות והחריזה שבמקור היווני . תרגום מילולי יותר הוא : "אם יפה — תהיה לך [ אשתך ] משותפת" — כלומר, תחלוק אותה עם אחרים . אף לסיפא של המשפט יש משמעות אירונית : "אם כעורה — תקבל גמולך," דהיינו, תסבול, תשלם על כך ביוקר . בספר ד, 48 מיוחסת תשובה זו לבּיאון .
|
|