|
|
עמוד:40
כסלו תשפ"ה . דצמבר 4202גיליון 99 40 בשבע חזיתות שבאמ"ן יֵדעו לענות על שאלות אלה . אזכיר כי אין כוונתי להתכחש לדומיננטיות הגדלה והולכת של הטכנולוגיה בחיינו, ולהזדמנויות שהיא מציעה . טענתי המרכזית היא שמרוב להט של השתנות, חדשנות וכמיהה להחדרת טכנולוגיה, נדחקו מהתודעה הארגונית הפגיעות בתפקודי היסוד של המקצוע המודיעיני . שינוי פרדיגמות והצטיידות בטכנולוגיה חדשנית, בעיקר במסגרות צבאיות, מחייבים כנות עצמית יוצאת דופן ויושרה מקצועית, המבררת בכל רגע אם לארגון יש, קודם לכול, יכולת לעמוד במשימות היסוד שלו . להתייחס ברצינות לתרבות אחד מרכיבי היסוד בכל ארגון מודיעיני הוא היכרות מעמיקה ואינטימית עם האויב . אין כוונתי רק להבנת תמונת הנתונים הטכניים שלו ( כמה לוחמים יש לו ? באילו אמצעי לחימה הוא משתמש ? היכן נמצאות המפקדות שלו ? ) , אלא להיכרות שורשית, מעמיקה ורבת שנים עם הלך הרוח התרבותי, שגרת היום - יום, המנטליות ואדני המחשבה . אמ"ן נוהג לעסוק במונח הנקרא "הֶסֵּט" . גוף מודיעיני סובל מהסט כאשר נוצר פער בין קריאת המציאות שלו לבין המציאות כפי שהיא בפועל . ברצוני לטעון שאגף המודיעין הצה"לי המודרני סובל מהסט תרבותי עמוק . מרבית המשרתים באמ"ן, בדגש על אזורי הפקת המודיעין, המחקר וההתרעה, הם יצירי תרבות המערב אשר עוצבו על ידי חינוך מערבי - ליברלי . בשלבי ההכשרה השונים הם אומנם פוגשים תכנים על האסלאם ותרבות ערב, אבל אין זה מספיק כדי שיוכלו לגשר על הפער העמוק בין תפיסותיהם לבין המנטליות ודרכי המחשבה של האויב . עובדה זו פוגעת ביכולת לנתח את האויב ולהבין מדוע ואיך הוא מקבל את החלטותיו . כשהמחשבה המערבית נתקלת, למשל, בעקרונות הג'יהאד האסלאמיסטי, במקום להבין אותו בדרך שבה הוא מבין את עצמו, היא יוצרת הטיה תודעתית . הטיה זו אינה פוסחת גם על אנשי מחקר והערכה . מחקר מודיעיני דורש ערנות מיוחדת על - מנת להיזהר מההטיות השונות הרובצות לפתחו . ביטוי להשלכה של ערכים וצורת מחשבה מערבית על המרחב התרבותי הערבי - איסלאמי של האויב ניתן למצוא ברציונליזציה שהופעלה לגבי סבבי הלחימה מול חמאס וחזבאללה לאורך השנים . בעוד שהממסד המודיעיני - ביטחוני התייחס לסבבי הלחימה כמופעים הכוללים שחיקה של יכולות האויב ומתוך כך השגת הרתעה, האויב עצמו, המונע מתפיסת עולם מוסלמית קנאית, פעל בממד זמן שונה מזה המערבי . את הסבבים הוא ראה כשלבים נדרשים במסע הארוך להחלשת ישראל, ובתקופות שאחריהם הוא ראה חלונות זמן להתעצמות ולבניין כוח . אחד מתוצרי הלוואי של ההסתמכות העודפת על טכנולוגיה באמ"ן, הוא דחיקת חשיבותן של המומחיות באסלאם, ושל ההיכרות עם השפה והמנטליות, לקרן זווית . הדבר פגע ביכולת של אמ"ן לקרוא את האויב נכונה מבחינה תרבותית, וממילא להשפיע על קבלת ההחלטות ועל המדיניות בצה"ל ובדרג המדיני בעשורים אלה . "צבא קטן ומרגש" הכנה למלחמה מצריכה פעילות שגרתית, שוחקת, חסרת ריגושים ולעיתים משמימה . תרגילים, ביקורות, מעקב אחר טבלאות, כשירות כוח אדם ווידוא זרימת המידע לקצה המבצעי הן דוגמאות לכך . עובדה זו אינה מעוררת התלהבות בארגון שטיפח תדמית ותפיסה עצמית הוליוודית ( "אנחנו חיל של ריגושים", אמר פעם גורם ייעוץ ארגוני בכיר באחת הישיבות ) . אין להתפלא, אם כן, על כך שבשנים האחרונות נטו אנשי אמ"ן להישאב למה שמכונה מב"ם – המערכה שבין המלחמות . המב"ם היא סך המאמצים הנעשים בשגרה כדי לצמצם, לעכב ולמנוע הצטיידות של האויב באמצעי לחימה ויכולות שמפירים את האיזון מול צה"ל . המב"ם הוא מאמץ חשוב ופעיל, ונוסף על כך הוא אפשר לאמ"ן להביא לידי ביטוי את יכולותיו הגבוהות, את תחבולנותו ויצירתיותו ואת הישגיו באספקת מודיעין בזמן אמת . הפעולות במסגרת המב"ם העצימו אפוא את מעמדו של אמ"ן במטכ"ל והעניקו לו הילה של ארגון כל - יכול . יחד עם זאת, המב"ם שאב את מרבית הקשב הארגוני, והוביל לצמצום העיסוק בחלק מהתפקודים ההכרחיים לארגון על מנת שיוכל לעמוד 2 מב"םבמבחן העל – מלחמה . ומלחמה הן שתי מסגרות חשיבה שונות . המעבר ביניהן מורכב, ולא פעם מתוארת השפעת המב"ם על הגופים המרכזיים שעסקו בו ברוח זו : "אותם גופים עצמם גם חוו שחיקה של יכולות, הסטה של קשב, ואף עיוותי מציאות שתאמו לפעילות במב"ם . תופעות של העדפת הדחוף על פני החשוב, ושימוש במודיעין למלחמה לצורכי המב"ם, טשטשו את האבחנות בין המב"ם למלחמה 3 ויצרו עיוותי תפיסה על אודות היריב" . כשלים בהליך המינויים הגישה המתוארת לעיל היא במידה רבה תוצאה של אופי המינויים הבכירים בארגון, ושל התבססותה של ראשות אמ"ן בשנים האחרונות על אנשי מ"מ – מבצעים מיוחדים . אנשי המ"מ – כשמם כן הם – ראש הממשלה בביקור במרכז החלל . נדחקו מהתודעה הארגונית הפגיעות בערכי היסוד של המקצוע המודיעיני . באדיבות יחידה 9900 המב"ם שאב את מרבית הקשב הארגוני, והוביל לצמצום העיסוק בחלק מהתפקודים ההכרחיים לארגון על מנת שיוכל לעמוד במבחן העל – מלחמה כשהמחשבה המערבית נתקלת, למשל, בעקרונות הג'יהאד האסלאמיסטי, במקום להבין אותו בדרך שבה הוא מבין את עצמו, היא יוצרת הטיה תודעתית
|
|